תביעת המיליונים נדחתה: בית המשפט קבע כי איש העסקים מיכאל הרצל מכר את כל מניותיו בפרויקט המסחרי בקריית ענבים
השופטת חנה מרים לומפ דחתה את טענותיו של הרצל למרמה וקבעה כי חתם על מסמכי המכירה מתוך הבנה והסכמה. חרף טענותיו כי מכירת חלקו הותנתה בפירעון חוב עבר, קבע בית המשפט כי העסקה הושלמה כבר בשנת 2014.
בית המשפט המחוזי בירושלים דחה (12.12.23) תביעה שהגיש איש העסקים מיכאל הרצל, בה ביקש לבטל העברת מניות בפרויקט להקמת מרכז מסחרי במתחם הרפת ההיסטורית בקיבוץ קריית ענבים. בפסק דין קבעה השופטת חנה מרים לומפ כי הרצל מכר את מלוא אחזקותיו בפרויקט כבר בשנת 2014, ודחתה את טענותיו כי רומה וכי חתימתו על מסמכי המכירה הושגה במרמה.
הסכסוך המשפטי נסוב סביב חברת "מו פיתוח והשקעה בע"מ", שהוקמה לצורך ניהול ותפעול המרכז המסחרי. הרצל, יחד עם שותפו זיזו שבתאי, החזיק באמצעות חברת "עידן א.מ פיתוח (2005) בע"מ" ב-50% ממניות חברת הפיתוח. הנתבעים בתיק היו שותפיהם לפרויקט, אנשי העסקים אופיר יהלום ואליהו ביטון.
לטענת הרצל, בשנת 2014 הסכים שותפו שבתאי למכור את חלקו בלבד (25%) תמורת כ-1.3 מיליון שקלים. הוא טען כי אף שהביע נכונות עקרונית למכור גם את חלקו באותו סכום, הוא התנה זאת בפירעון חוב כספי ממערך עסקי אחר, שלא היה קשור לפרויקט. לגרסתו, החתימה על מסמכי העברת כלל המניות בשנת 2017 נעשתה במרמה, תוך ניצול יחסי האמון ששררו בינו לבין יהלום, שלטענתו שימש גם כעורך דינו. הרצל הודה כי חתם על המסמכים, אך טען שעשה זאת מבלי לקרוא אותם, מתוך אמון עיוור ביהלום.
מנגד, הנתבעים, אופיר יהלום ואליהו ביטון, טענו כי עסקת המכירה כללה את כל 50% המניות של חברת "עידן" ונחתמה סופית כבר במאי 2014. לטענתם, התמורה המלאה שולמה, והסיבה היחידה לעיכוב ברישום העברת המניות ברשם החברות הייתה הסכמה שלהם לבקשת הרצל, להמתין עד לסילוק אותו חוב צדדי. לאחר שהחוב הוסדר בסוף 2016, הושלם הרישום כחוק.
השופטת לומפ ביססה את הכרעתה על שורה של מסמכים שנחתמו בזמן אמת, לרבות פרוטוקולים של אסיפות בעלי מניות של שתי החברות המעורבות ואישור קבלת התמורה. מסמכים אלו, קבעה השופטת, נוסחו בלשון ברורה וחד-משמעית המתייחסת למכירת "כל המניות" של חברת "עידן", ללא כל אבחנה בין חלקו של הרצל לחלקו של שבתאי.
פסק הדין מתח ביקורת על מהימנותו של הרצל, וציין כי גרסתו אינה עקבית ועומדת בסתירה להקלטת שיחה משנת 2014, בה הוא נשמע מאשר את המכירה. "אין מדובר באדם מן הישוב, אלא באיש עסקים מצליח ובעלים של כמה חברות, על כן יש קושי לקבל את גרסתו שהלך שבי אחר אופיר", כתבה השופטת. כמו כן, זקפה לחובתו של הרצל את הימנעותו מהבאת שותפו, שבתאי, למתן עדות, למרות שבית המשפט קבע עוד בהליך קודם כי עדותו חיונית לבירור הסכסוך.
בסופו של דבר, קבע בית המשפט כי התובעים לא הצליחו להוכיח את טענותיהם, דחה את התביעה וחייב את הרצל ואת חברת "עידן" לשלם לנתבעים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 15,000 שקלים.
