המחוזי ביטל פסק בוררות של רב מניו יורק: "חשש שהבורר אינו יכול לשמש כבורר אובייקטיבי"
בפסק דין תקדימי, קבעה השופטת עינת אבמן-מולר כי מעורבותו העסקית של הבורר, הרב מרדכי יונה אדרת, והשינוי הדרמטי במערכת היחסים שלו עם אחד הצדדים, פוסלים את פסק הבוררות שנתן. בנוסף, מתחה השופטת ביקורת חריפה על ניהול ההליך, שהתקיים במעמד צד אחד ומבלי שלצד שכנגד ניתנה הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו.
בפסק דין שניתן ב-16 באפריל 2023, קיבלה שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, עינת אבמן-מולר, את בקשתו של איש העסקים דוד רז אלבז והורתה על ביטול פסק בוררות שניתן במסגרת סכסוך עסקי בינו לבין שותפו לשעבר, יובל גולן. הסכסוך נגע לשותפות בחברת "קופיה 26 בע"מ", שהוקמה לצורך הקמת מפעל קפה.
תחילת הפרשה בהסכם מייסדים שנחתם בין אלבז וגולן בשנת 2016. בהסכם נקבע כי כל מחלוקת בין השניים תובא להכרעתו של בורר יחיד שזהותו נקבעה מראש: הרב מרדכי יונה אדרת מניו יורק, רב הקהילה החרדית בה היו חברים שני הצדדים באותה עת.
לאחר שפרצו מחלוקות בין השניים, פנה גולן ביוני 2021 לרב אדרת בבקשה לבוררות. אלבז התנגד לקיום הבוררות בפני הרב וביקש לפסול אותו. לטענתו, הנסיבות השתנו באופן מהותי מאז החתימה על ההסכם. בעוד שבעבר היה חבר קרוב בקהילתו של הרב, בשנת 2018 הוא עזב את הקהילה לאחר שאיבד בה את אמונו. גולן, לעומת זאת, נותר חבר מרכזי ופעיל בקהילה.
בנוסף, טען אלבז כי הבורר מצוי בניגוד עניינים חריף. הוא טען כי גולן לווה כספים מהרב ומקופת הקהילה וכי תלמידים של הרב הלוו לחברה המשותפת כ-14 מיליון שקלים, באישורו ובאחריותו של הרב. עוד נטען כי גולן העניק לרב 4% ממניות החברה, המוחזקות עבורו בנאמנות.
מנגד, גולן טען כי אלבז ידע על כל הקשרים הנטענים בעת החתימה על הסכם הבוררות ובחר במודע שלא להשתתף בהליך. הוא הכחיש את הטענות לחוב אישי לרב או להענקת מניות.
חרף בקשת הפסלות שהגיש אלבז לבית המשפט, הרב אדרת המשיך בהליך הבוררות, וב-17 בפברואר 2022 נתן פסק בוררות בהיעדר הגנה מצד אלבז.
השופטת אבמן-מולר קיבלה את טענותיו של אלבז וביטלה את הפסק. בפסק הדין נקבע כי "משקלן המצטבר של הנסיבות" מקים חשש אמיתי שהרב אדרת אינו יכול לשמש כבורר אובייקטיבי ונטול פניות בסכסוך. השופטת ציינה כי מעדותו של גולן עצמו עלה כי הבורר "מעורב במידה כזו או אחרת בעסקי החברה". מעורבות זו, הכוללת אחריות מוסרית להלוואות של מיליונים שניתנו לחברה, יוצרת חשש ממשי למשוא פנים.
כמו כן, מתחה השופטת ביקורת נוקבת על אופן ניהול ההליך. היא קבעה כי פרק הזמן של 11 ימים בלבד שניתן לאלבז להגשת כתב הגנה בתביעה מורכבת, "ספק רב אם יש בו ליתן… 'אפשרות סבירה' להתגונן". חמור מכך, לאחר שחלף המועד, ניהל הבורר הליך שלם – שכלל ישיבות, שמיעת טיעונים והגשת חוות דעת – מבלי ליידע את אלבז או להזמינו לדיונים. התנהלות זו, קבעה השופטת, מהווה פגיעה בכללי הצדק הטבעי ומצדיקה את ביטול הפסק.
בסיום פסק הדין, חויב גולן לשאת בהוצאותיו של אלבז בסך 30,000 ש"ח.
ת"א 5854-04-22, ת"א 38231-03-22
