התביעה נדחתה: רשלנות עורך הדין הוכחה, אך הבן שקיווה לרשת את הדירה לא יקבל פיצוי
בית המשפט קבע כי התנהלותו הפסולה של הבן בעריכת צוואת אמו, היא שהובילה לפסילת הצוואה מלכתחילה, ובכך ניתקה את הקשר הסיבתי בין רשלנותו של עורך הדין לנזק הנטען. בשל ההתרשלות, חויבו יורשי עורך הדין בהוצאות.
בפסק דין שניתן ב-21 בפברואר 2023, דחה בית המשפט המחוזי בירושלים תביעת רשלנות מקצועית שהגיש רפאל שרביט נגד יורשיו של עורך הדין יואב בהירי ז"ל, אשר ערך את צוואתה האחרונה של אימו המנוחה. השופט אלכסנדר רון קבע כי אף שעורך הדין אכן התרשל בעבודתו, התובע הוא שתרם באופן מכריע לפסילת הצוואה, ולכן אינו זכאי לפיצוי.
הפרשה החלה עם עריכת צוואתה של אם התובע ב-2 באוגוסט 2008. על פי אותה צוואה, שרביט היה אמור לרשת את דירת אמו, בעוד שאר נכסיה יחולקו שווה בשווה בין כל ילדיה. צוואה זו שינתה צוואה קודמת משנת 2003, בה חולק כל העיזבון באופן שווה בין עשרת ילדיה.
לאחר מות האם, הוגשה התנגדות לקיום הצוואה המאוחרת, וזו נדונה בבית המשפט לענייני משפחה. בפסק דין מיום 9 בינואר 2018, פסל בית המשפט את הצוואה וחייב את שרביט בהוצאות. ערעור שהגיש על ההחלטה לבית המשפט המחוזי נדחה אף הוא. בעקבות זאת, הגיש שרביט, את תביעת הרשלנות הנוכחית נגד יורשי עורך הדין. הוא טען כי רשלנותו של עו"ד בהירי המנוח היא שהובילה לבטלות הצוואה ולאובדן הדירה שקיווה לרשת.
בפסק דינו, ניתח השופט רון את הסיבות שהובילו לפסילת הצוואה המקורית. הסיבה הראשונה הייתה פגמים מהותיים בעדותה של אחת העדות לצוואה – לא אחרת מאשר אשתו של עורך הדין המנוח. היא העידה בבית המשפט כי כלל לא נכחה בעת הקראת הצוואה, לא שאלה את המנוחה אם היא מבינה את תוכנה, ופשוט חתמה במקום שבעלה הורה לה לחתום.
אך הפגם החמור יותר, שהכריע את הכף, היה מעורבותו הפסולה של שרביט עצמו בעריכת הצוואה, בניגוד להוראות סעיף 35 לחוק הירושה. הוכח כי שרביט הוא שהסיע את אמו לפגישה עם עורך הדין, וחשוב מכך, נכח בחדר בעת שהיא חתמה על הצוואה. בית המשפט שדן בערעור אף קבע נחרצות כי "לא שוכנענו כלל כי הצוואה משקפת את רצונה החופשי והאמיתי של המנוחה".
בדיון בתביעת הרשלנות, קבע השופט רון כי עורך הדין אכן התרשל. "מתפקידו של עורך דין העורך צוואה, לוודא קיום מוקפד של הוראות החוק, ועל פני הדברים, התרשל הוא בכך", כתב השופט. עם זאת, השופט הבהיר כי כדי לזכות בתביעה, על שרביט להוכיח קשר סיבתי בין ההתרשלות לנזקו – כלומר, להוכיח שאלמלא הטעויות של עורך הדין, הוא אכן היה יורש את הדירה.
כאן, קבע השופט, נכשל התובע שכן הוא נקלע "לכעין מעגל שוטה". הסיבה שהצוואה נפסלה אינה רק טכנית, אלא מהותית, ונעוצה במעורבותו של התובע עצמו, אשר הטילה צל כבד על השאלה אם הצוואה שיקפה את רצונה האמיתי של אימו. לכן, הוא אינו יכול לטעון כעת שהיה אמור להיות היורש, כאשר בית המשפט כבר קבע את ההיפך הגמור.
לבסוף, דחה השופט את התביעה. עם זאת, ובצעד חריג, נמנע מלחייב את שרביט בהוצאות משפט. "מאחר והתרשלות המנוח מוכחת, אמנע, גם אם בגבול שורת הדין, מעשיית צו להוצאות", סיכם השופט.
ת"א 59788-12-19
