סכסוך נדל"ן של 40 שנה בירושלים הגיע להכרעה: בית המשפט מינה כונס נכסים אך דחה תביעת ענק כספית
השופט אריה רומנוב הכריע במחלוקת בין עופר לוי למשפחת שבו על חלקה בדרך חברון, קבע כי יש לאכוף הסכם פשרה מ-2004 לביטול תב"ע קיימת, אך דחה את דרישתו של לוי לקבל נתח של מיליוני שקלים מפיצויים שקיבלה משפחת שבו מהעירייה.
בפסק דין שניתן ב-20 באפריל 2023, הביא בית המשפט המחוזי בירושלים לסיומה חוליה נוספת בסאגה משפטית ונדל"נית רבת שנים, סביב חלקה בשטח של כמעט חמישה דונמים ברחוב דרך חברון 160 בעיר. השופט אריה רומנוב קיבל חלקית את תביעתו של איש העסקים עופר לוי נגד האחים מצליח, יעקב ויחזקאל שבו, והורה על מינוי כונס נכסים שיפעל לשינוי תכנית בנין עיר (תב"ע) במקום. עם זאת, השופט דחה את תביעתו הכספית של לוי, בה דרש נתח של כ-4 מיליון שקלים מפיצויים שקיבלה משפחת שבו מעיריית ירושלים.
הסכסוך נוגע לחלקה 10 בגוש 30288, שהבעלות בה מחולקת בין לוי (21.78%), שרכש את חלקו בשנת 1980 , לבין משפחת שבו (78.22%), שרכשה את חלקה בשנת 1985. למרות הבעלות המשותפת ב"מושע" (חלקים בלתי מסוימים), בפועל הצדדים חילקו את השטח ביניהם: לוי החזיק בחלק הדרומי ושבו בצפוני. חלוקה זו עוגנה בהסכם שנחתם ביניהם כבר בשנת 1985.
לאורך השנים, התגלעו מחלוקות רבות בין הצדדים, בעיקר סביב תכניות בנייה. משפחת שבו יזמה תב"ע (3485א') במטרה להקים תחנת דלק בחלק הצפוני שבבעלותה, תכנית שלטענת לוי הותירה את חלקו מיועד להפקעה ציבורית. סכסוכים אלו הובילו להליכים משפטיים קודמים, שהגיעו לשיאם בהסכם פשרה שנחתם בשנת 2004 במסגרת הליך גישור.
במסגרת הסכם הפשרה, הסכימו הצדדים לנסות וליזום במשותף תב"ע חדשה שתחליף את זו שיזמה משפחת שבו. עוד נקבע, כי אם הניסיון לא יצלח בתוך 30 חודשים, תבוטל התב"ע הקיימת ובית המשפט ימנה כונס נכסים שיכין תכנית חלוקה חדשה. בפועל, הצדדים לא הצליחו להגיע להסכמה על תב"ע חדשה, מה שהוביל את לוי להגיש את התביעה הנוכחית בשנת 2014, בדרישה לאכוף את סעיף מינוי הכונס.
השופט רומנוב קיבל את טענת לוי כי "השנים הרבות מאד שחלפו מאז שנכרת הסכם הפשרה… וחוסר האמון הקיים בין הצדדים, מטילים ספק רב מאד לגבי האפשרות שיעלה בידי הצדדים להגיע כיום לתב"ע מוסכמת". על כן, הורה על מינוי כונס נכסים שיפעל לביטול תב"ע 3485א' ויכין תכנית חלוקה לרישום, בהתאם להוראות הסכם הפשרה.
הרכיב השני והמשמעותי בתביעה, התביעה הכספית, נדחה כאמור במלואו. לוי טען כי הוא זכאי לחלק יחסי (21.78%) בסכום של כ-18.7 מיליון שקלים, שקיבלה משפחת שבו מהעירייה כפיצוי. הפיצוי ניתן לשבו במסגרת תביעות שניהלו נגד העירייה, בטענה שהפרה הסכם עמם ולא סללה כביש גישה לתחנת הדלק המתוכננת. לוי טען שהפיצוי נוגע לכלל החלקה, כולל חלקו.
השופט דחה טענה זו וקבע כי לוי לא היה צד להסכם בין שבו לעירייה, וממילא לא הוכיח שהפיצוי כלל גם את חלקו. מעבר לכך, השופט הדגיש כי הסכם הפשרה מ-2004 נועד "למצות את זכויות הצדדים" וליישב "את כל הסכסוכים… הנובעים מזכויותיהם בחלקה". מכיוון שלוי ידע על המחלוקת בין שבו לעירייה כבר אז ולא עיגן את דרישותיו הכספיות בהסכם, הוא מנוע מלהעלות אותן כעת.
בסופו של דבר, התביעה התקבלה בחלקה (מינוי הכונס) ונדחתה בחלקה (הסעד הכספי), והתובע, עופר לוי, חויב לשאת בהוצאות הנתבעים בסך 20,000 ש"ח.
ת"א 53153-09-14
