תביעת המיליונים נדחתה בחלקה: רשת רמי לוי תפצה בעל נכס במבשרת ציון בסכום מוערך של כ-2 מיליון ש"ח
בית המשפט קבע כי האחריות לקריסת גג סניף "שיווק השקמה" בשלג הגדול של 2013 מתחלקת שווה בשווה בין המשכיר לשוכרת. התביעה האישית נגד רמי לוי נדחתה, וטענת ההתיישנות התקבלה באופן חלקי על תביעות חוב ישנות.
בפסק דין שניתן ב-19 בינואר 2023, חייבה שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, חיה זנדברג, את חברת "רמי לוי שיווק השקמה בע"מ" לשלם לרונן דגן, בעל נכס במבשרת ציון, פיצויים בסך מיליון שקלים וכן דמי שימוש חודשיים בסך 8,950 דולר (בתוספת מע"מ) עבור התקופה שבין דצמבר 2013 לספטמבר 2015. זאת, בעקבות קריסת גג סופרמרקט ששכרה החברה מדגן. התביעה המקורית, שהוגשה על סך 20 מיליון שקלים, כללה גם דרישה לחיוב אישי של בעל השליטה בחברה, רמי לוי, אשר נדחתה על ידי בית המשפט.
הסכסוך המשפטי המורכב החל לאחר שבמהלך סופת השלגים הגדולה בדצמבר 2013, קרס גג המרכול שפעל ברחוב החוצבים 5 במבשרת ציון. קריסה זו שמה קץ להסכם שכירות ארוך שנים, שהחל עוד בשנת 2004. דגן, בעל הנכס, הגיש תביעה בטענה כי החברה הפרה את ההסכם ולא שילמה את מלוא דמי השכירות המגיעים לו לאורך השנים, וכן תבע פיצוי על הנזקים שנגרמו כתוצאה מקריסת הגג. מנגד, הנתבעים טענו כי שילמו את כל דמי השכירות, וכי הנזקים נבעו מבנייה בלתי חוקית שביצע התובע, לרבות בניית הגג ללא היתר. כמו כן, העלו הנתבעים טענת התיישנות על חלק מחובות העבר.
השופטת זנדברג קיבלה את טענת ההתיישנות לגבי חובות שכירות שלטענת התובע נוצרו לפני פברואר 2009, וקבעה כי עילת התביעה בגין תקופה זו, שהינה חוזית, התיישנה לאחר שבע שנים. באשר לתקופה שמ-1 בינואר 2009 ועד לקריסת הגג, קבע בית המשפט כי הצדדים הגיעו להסכמה על תשלום דמי שכירות חודשיים קבועים בסך 28,000 דולר, וכי התנהלותם העידה שראו את ההסכמות כמיושמות.
בנוגע לסוגיה המרכזית – קריסת הגג – קבעה השופטת כי האחריות מוטלת על שני הצדדים באופן שווה. מחד, נקבע כי הגג נבנה במקור על ידי התובע או מי מטעמו ללא היתר בנייה כדין. מאידך, החברה ביצעה שינויים בגג, שהגדילו את העומס עליו. לאור חלוקת האחריות, נפסק כי על החברה לשאת במחצית מעלות השבת המצב לקדמותו, סכום שהוערך על דרך האומדן במיליון שקלים. בנוסף, חויבה החברה בדמי שימוש ראויים עבור התקופה בה המשיכה להחזיק בנכס לאחר הקריסה (מדצמבר 2013 ועד לפינוי בספטמבר 2015), בסך של 5 דולר למ"ר לחודש עבור שטח מגרש 5, המשתרע על כ-1,790 מ"ר.
התביעה האישית נגד רמי לוי נדחתה במלואה, לאחר שנקבע כי הוא פעל כאורגן של החברה ולא הוכחו התנאים להרמת מסך או להטלת אחריות אישית. כמו כן, נדחתה הטענה לחיובו מכוח ערבות אישית, מאחר שהתברר כי הערבות שהוצגה הייתה קשורה להסכם שכירות מוקדם יותר שלא יצא אל הפועל.
ת"א (י-ם) 31619-02-16
