תביעת המיליונים נדחתה: בית המשפט קבע כי השותפות בחברת האבטחה התבססה על "דמי חסות"

תביעת המיליונים נדחתה: בית המשפט קבע כי השותפות בחברת האבטחה התבססה על "דמי חסות"

השופטת חגית מאק-קלמנוביץ דחתה תביעה לקבלת 50% ממניות חברת "אלופים בביטחון", לאחר שהתברר כי התובע, בעל עבר פלילי, לא היה מעורב בניהול החברה אלא סיפק "שקט תעשייתי" תמורת תשלום.

בית המשפט המחוזי בירושלים דחה תביעה של פואיז קורעאן, שטען כי הוא זכאי למחצית ממניותיה וזכויותיה של חברת האבטחה "אלופים בביטחון בע"מ". בפסק דין חריף שניתן ב-9 בינואר 2023, קבעה השופטת חגית מאק-קלמנוביץ כי ההסכם בין קורעאן לבין הבעלים הרשום של החברה, מאור זוהר, היה למעשה הסכם בלתי חוקי לתשלום דמי חסות, הנוגד את תקנת הציבור, ולכן אין מקום להעניק לקורעאן כל סעד.

הפרשה החלה כאשר קורעאן הגיש תביעה בה דרש להירשם כבעלים של 50% ממניות החברה וכדירקטור. לטענתו, הוא יזם את הקמת החברה והשקיע בה 50,000 ש"ח במזומן, בעוד תפקידו של זוהר היה לשמש כאיש הקש בחזית, היות שקורעאן עצמו לא עמד בדרישות הרגולטוריות לקבלת רישיון להפעלת חברת אבטחה. לאורך ההליך, שנוהל מטעם התובע טען קורעאן כי חרף העובדה שהמניות אינן רשומות על שמו, הוא היה הרוח החיה מאחורי החברה, האחראי על גיוס לקוחות, עובדים ופיקוח בשטח.

מנגד, הנתבע טען כי קורעאן מעולם לא היה שותף, וכי ההסכמות ביניהם בוטלו לאחר שהתברר שגם בנו של קורעאן, סמיר, לא עומד בקריטריונים לרישום כמנהל. זוהר תיאר מסכת של איומים, סחיטה ואלימות מצד קורעאן, שהגיעה לשיאה, לטענתו, בהצתת משרדי החברה ורכבו. עוד טען זוהר כי שילם לקורעאן 500,000 ש"ח כדי שיעזוב את החברה ויפסיק לאיים עליו.

נקודת המפנה במשפט הגיעה במהלך שמיעת הראיות, כאשר התברר כי תפקידו של קורעאן בחברה הסתכם במתן "חסות". בדיון מיום 8 בפברואר 2021, כשנשאל זוהר על ידי בית המשפט האם מהות ההסכם הייתה קבלת חסות, הוא השיב בחיוב והסביר: "זה אומר שאם מישהו מכובד שהוא נמצא בכל אזור בית שמש, מספיק שרק השם שלו שם ולא תהיה גניבה אחת… ידוע שחצי מהחברות שמירה משלמים לאנשים שיהיה שקט, גם לא היה שקט".

השופטת מאק-קלמנוביץ קבעה כי עדותו של התובע עצמו חיזקה את המסקנה כי לא היה לו כל קשר לניהול השוטף של החברה. קורעאן הודה כי הגדיר את עצמו "שותף סמוי" ותפקידו היה לקבל כסף "במזומן שנמשך בשחור ועובר לעובדים בשחור. לא חוקי". הוא לא ידע פרטים בסיסיים על התנהלותה הכספית של החברה, לרבות פרטי חשבון הבנק שלה.

בפסק הדין נכתב: "בהינתן שמדובר בהסכם שעניינו תשלום דמי חסות, הרי שמדובר בהסכם בלתי חוקי הנוגד את תקנת הציבור… מסקנתי היא שהתובע אינו זכאי לקבלת סעד בגין התקשרות זו". השופטת הדגישה את חומרת התופעה של גביית דמי חסות, אותה כינתה "מכת מדינה".

בסופו של דבר, התביעה נדחתה במלואה, והתובע, פואיז קורעאן, חויב לשאת בהוצאות הנתבע בסך 30,000 ש"ח.

ת"א 29824-09-17