ביהמ"ש דחה בקשה לייצוגית נגד יצרנית מראות פנורמיות: "לא ניתן לתקוף החלטות רגולטור באופן עקיף"
השופטת יעל מושקוביץ קבעה כי ההליך הראוי לדיון בטענות על היעדר תקינה הוא מול משרד התחבורה ולא בתביעה נגד יצרן ספציפי. עם זאת, פסקה לתובעים ולבא כוחם גמול של 50,000 שקלים, מאחר שהתביעה הובילה להסרת מצגים מטעים מאריזות המוצר.
בית המשפט המחוזי מרכז דחה בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה נגד חברת "הרקולס גורקביץ", יצרנית מראות פנורמיות לרכב, ונגד רשתות השיווק "אייס" ו"הום סנטר" שמכרו את המוצר. בפסק דין שניתן ב-23 ביולי 2025, קבעה השופטת יעל מושקוביץ כי לב ליבה של הבקשה הוא טענות נגד התנהלות משרד התחבורה כרגולטור, וכי תביעה ייצוגית אינה המסגרת המתאימה לתקיפה עקיפה של מדיניותו.
הבקשה הוגשה על ידי אולג קרצמן ובתיה שטרייט. אשר לטענתם המראות הפנורמיות שמייצרת הרקולס מהוות סכנה בטיחותית ומשווקות ללא תקן ישראלי או תקן זר מוכר, בניגוד לחוק. עוד נטען כי על אריזות המוצרים הוצג מצג מטעה, כאילו הן בעלות תו תקן, ומבלי שצוינה הסכנה הטמונה בהן. התובעים ביקשו לאסור את שיווק המראות, להורות על איסופן מהחנויות, לבטל את עסקאות הרכישה ולהשיב לרוכשים את כספם, בצירוף פיצוי על פגיעה באוטונומיה ועוגמת נפש.
מנגד, הנתבעות טענו כי המראות בטוחות לשימוש ועמדו בעבר בדרישות מפרט ישראלי. עוד נטען כי מאז ביטולו של המפרט, התקן האירופי הרלוונטי חל רק על מראות המחליפות את מראת הרכב המקורית, ולא על מראות המתווספות אליה, כמוצר "שוק חלופי" שאינו דורש תקן. הנתבעות הדגישו כי משרד התחבורה מעולם לא קבע שהמראות מסוכנות, וכי טענות התובעים הועלו בפני הרגולטור במשך עשורים ונדחו. לשיטתן, התביעה מהווה ניסיון לעקוף את החלטות הרגולטור.
השופטת מושקוביץ קיבלה את עמדת הנתבעות וקבעה כי עיקר המחלוקת אינו נוגע להתנהלותה הפרטנית של חברת הרקולס, אלא להתנהלות הרוחבית של משרד התחבורה ומכון התקנים, שאינם אוסרים על ייצור ושיווק מראות מסוג זה. "ככל שסבורים המבקשים, כי האופן בו מיישמים או מפרשים, משרד התחבורה ומכון התקנים, את הוראות החוקים הרלוונטיים, שגוי, שומה עליהם לתקוף זאת בהליך המתאים", כתבה השופטת בפסק הדין. היא הוסיפה כי בחינת הסוגיה דורשת שיקולי רוחב מקצועיים ומדיניות, וההליך המתאים לכך הוא תקיפה ישירה של החלטות הרגולטור, ולא תביעה ייצוגית נגד יצרן בודד.
באשר לטענת ההטעיה על האריזה, קבע בית המשפט כי התובעים לא הצליחו להוכיח קשר סיבתי בין המצגים המטעים לבין הנזק הנטען. צוין כי התובעים עצמם לא העידו שרכשו את המראות בגלל המידע על האריזה, ולא הובאה כל ראיה לכך שצרכנים אחרים הושפעו מהמצגים.
למרות דחיית הבקשה, מצאה השופטת לנכון לפסוק לתובעים ולבא כוחם גמול ושכר טרחה בסך 50,000 שקלים בתוספת מע"מ, שישולמו על ידי חברת הרקולס. נימוק ההחלטה היה התועלת שהביאה הבקשה, שכן בעקבות הגשתה הסירה החברה את המצגים הלא מדויקים מאריזות המוצר.
ת"צ 40867-09-20
