בית המשפט דחה את בקשת "מרץ השרון" לביטול פסק בוררות וחייב אותה בהוצאות
השופטת בלהה טולקובסקי קבעה כי טענות החברה הן "ערעוריות מובהקות" ואינן מהוות עילה להתערבות, ואישרה את פסק הבורר שחייב אותה לשלם מיליוני שקלים לחברת הבנייה "רפאל ייזום"
בית המשפט המחוזי מרכז דחה את בקשתה של חברת "מרץ השרון ארגון נהגי כפר סבא בע"מ" לבטל פסק בוררות שניתן בסכסוך עסקי ממושך בינה לבין חברת "רפאל. ל ייזום ובניה בע"מ". בפסק הדין, שניתן ב-18 ביולי 2025, קבעה סגנית הנשיאה, השופטת בלהה טולקובסקי, כי אין עילה להתערב בהכרעת הבורר, אישרה את פסק הבוררות המתוקן, וחייבה את "מרץ השרון" בתשלום הוצאות משפט בסך 25,000 ש"ח.
תחילת הפרשה בשנת 2015, אז חתמו שתי החברות על הסכם קבלנות לביצוע עבודות בנייה בפרויקט בכפר סבא. "מרץ השרון" היא חברה העוסקת בנדל"ן, ו"רפאל ייזום" היא חברה קבלנית. סכסוך שהתגלע בין הצדדים בנוגע לתוספות תשלום עבור שינויים בפרויקט הוביל לביטול ההסכם ולסילוקה של "רפאל ייזום" מהאתר. בהתאם לסעיף הבוררות בהסכם, הצדדים פנו להליך בוררות.
ההליך התנהל בשני שלבים. בשלב הראשון, בפני הבורר השופט (בדימוס) יהודה זפט, תבעה "רפאל ייזום" שכר ראוי עבור העבודות שביצעה. מנגד, "מרץ השרון" הגישה תביעה שכנגד לקיזוז סכומים ששילמה לקבלני משנה במקום "רפאל ייזום". במרץ 2022, ניתן "פסק ביניים" שקבע כי על "מרץ השרון" לשלם ל"רפאל ייזום" סך של כ-6.6 מיליון ש"ח בתוספת מע"מ, ריבית והצמדה, אך קבע כי מסכום זה ינוכו סכומים ש"מרץ השרון" הוכיחה ששילמה לספקים.
לאחר שפסק הביניים אושר בבית המשפט, מונה בורר חלופי, השופט (בדימוס) י' שינמן, כדי להכריע בשאלת גובה הקיזוז. "מרץ השרון" טענה כי היא זכאית לקזז סכומים גבוהים, וביקשה למנות מומחה שיבחן את טענותיה. הבורר שינמן דחה את הבקשה וקבע כי אין צורך במומחיות הנדסית כדי להוכיח תשלומים, אלא יש להציג ראיות ואסמכתאות ברורות. "מרץ השרון" העלתה גם טענות חדשות, לפיהן "רפאל ייזום" הפרה את ההסכם בכך שפעלה ללא סיווג קבלני מתאים. הבורר דחה טענות אלו בקובעו כי הן מהוות "הרחבת חזית אסורה".
בפסק הבוררות הסופי, קבע הבורר שינמן כי "מרץ השרון" לא הרימה את נטל הראיה להוכחת מלוא סכום הקיזוז שטענה לו, ואישר קיזוז בסך של כ-3.7 מיליון ש"ח בלבד. לאחר מכן, הבורר תיקן טעות סופר בפסק, והבהיר כי סכום הקיזוז כולל מע"מ, וזאת בניגוד לנוסח המקורי.
בבקשתה לביטול הפסק לבית המשפט, טענה "מרץ השרון", בין היתר, כי הבורר חרג מסמכותו כשסירב למנות מומחה, פגע בזכותה להביא ראיות, ולא נימק כראוי את החלטותיו בנוגע לסכומי הקיזוז. עוד טענה כי החלטתו בנושא המע"מ הייתה שגויה וחרגה מסמכותו.
השופטת טולקובסקי דחתה את כל הטענות. היא הדגישה כי בית המשפט אינו משמש כערכאת ערעור על פסקי בוררות, וההתערבות בהם תיעשה רק במקרים חריגים ובעילות מוגדרות בחוק. לגופו של עניין, קבעה השופטת כי ההסדר הדיוני בין הצדדים הקנה לבורר שיקול דעת מלא בשאלת מינוי מומחה, והחלטתו שלא למנות כזה הייתה בסמכותו. היא הוסיפה כי ל"מרץ השרון" ניתנה הזדמנות מלאה להוכיח את טענותיה באמצעות ראיות, וכי פסק הבוררות היה מנומק כנדרש. לבסוף, אישרה השופטת את החלטת הבורר לתקן את טעות הסופר בעניין המע"מ ונתנה תוקף של פסק דין לפסק הבוררות המתוקן.
ת"א 43024-04-25
