הפרת חוזה שכירות: בעל קרקע יפצה חברה קבלנית ב-1.575 מיליון שקלים
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד קבע כי המשכיר, יוסף עאמר, הפר הסכם עם חברת "א. רסי בע"מ" כאשר סירב למסור לה חזקה על שטח מקורה בן 900 מ"ר בכפר קאסם כפי שהתחייב, והשכירו לצדדים שלישיים. בנוסף לפיצוי העתק, הוצא צו הצהרתי המחייב את מסירת השטח עד תום תקופת השכירות.
בפסק דין שניתן ב-13 באוגוסט 2025, קיבלה שופטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, יסכה רוטנברג, את תביעתה של חברת "א. רסי בע"מ" נגד בעל המקרקעין יוסף עאמר, וחייבה אותו בתשלום פיצויים בסך 1,575,000 שקלים בתוספת מע"מ, וכן בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 80,000 שקלים.
הסכסוך בין הצדדים נסוב סביב הסכם שכירות שני שנחתם ביניהם בנובמבר 2020. על פי ההסכם, שכרה התובעת, חברה קבלנית לעבודות בינוי ומסגרות , מהנתבע מגרש בשטח של 1,100 מ"ר וכן שטח מקורה של 900 מ"ר שטרם נבנה באותה עת, לתקופה של שמונה שנים. המחלוקת התעוררה סביב דמי השכירות החודשיים, שעמדו על 9,450 שקלים. בעוד התובעת טענה כי סכום זה כולל את המושכר כולו (המגרש והשטח המקורה) , טען הנתבע כי דמי השכירות מתייחסים למגרש בלבד, וכי על התשלום עבור השטח המקורה היה צריך להתנהל משא ומתן נפרד.
הרקע לחתימת ההסכם השני היה רצונו של הנתבע לבנות תוספת למבנה קיים בשטחו, מה שדרש פינוי של חלק מהשטח שהושכר לתובעת במסגרת הסכם קודם משנת 2018. התובעת טענה כי נאלצה לוותר על שטח גדול ומותאם יותר לצרכיה בתמורה לקבלת השטח המקורה העתידי וחוזה שכירות ארוך טווח. ואכן, לאחר שהסתיימה בניית המבנה ביוני 2021, סירב הנתבע למסור לתובעת את החזקה בשטח המקורה ללא תשלום נוסף, ובמקום זאת השכיר אותו לצדדים שלישיים.
השופטת רוטנברג קיבלה את גרסת התובעת במלואה וקבעה כי הנתבע הפר את ההסכם. בפסק הדין נכתב כי לשון החוזה ברורה ומגדירה את "המושכר" ככולל הן את המגרש והן את השטח המקורה, ללא כל אבחנה בדמי השכירות. השופטת דחתה את טענת הנתבע כי השימוש במילה "מגרש" בסעיף התשלום מעיד על כוונה אחרת, וציינה כי הצדדים לא הקפידו על שימוש במונחים מדויקים לאורך כל החוזה.
עוד צוין בפסק הדין כי ההיגיון המסחרי תומך בגרסת התובעת. "אין כל היגיון בטענה כי התובעת תשלם את אותם דמי שכירות עבור מגרש בשטח של 1,500 מ"ר ועבור מגרש בשטח של 1,100 מ"ר", כתבה השופטת, בהתייחסה לכך שדמי השכירות בהסכם החדש היו זהים לאלו שהיו אמורים להיות משולמים תחת האופציה בהסכם הראשון, אך עבור שטח קטן יותר.
מאחר שהנתבע מנע מהתובעת את השימוש בשטח המקורה, פסק לה בית המשפט פיצוי בגין אובדן דמי שכירות שהייתה יכולה לגבות מצדדים שלישיים, כפי שההסכם מתיר לה. הפיצוי חושב לפי 35 שקלים למ"ר לחודש, החל מיולי 2021 ועד למועד מתן פסק הדין. לגבי יתרת תקופת השכירות, ניתן סעד הצהרתי הקובע כי על הנתבע למסור את השטח המקורה לתובעת בכפוף לתנאי החוזה, וכן הותר לתובעת לפצל את סעדיה ולתבוע נזקים עתידיים אם ההפרה תימשך.
ת"א 30339-04-22
