נדחה ערעור של יבואני מזון קפוא: "חשבונית כוזבת היא חלק ממסכת עבריינית"
השופט שמואל בורנשטין קיבל את עמדת רשות המיסים וקבע כי גם חשבונית שאינה משקפת נאמנה את תיאור העסקה תיחשב כפיקטיבית, גם אם המע"מ בגינה שולם במלואו. על החברה ומנהליה הושתו כפל מס וקנסות בסך של למעלה מ-1.6 מיליון ש"ח.
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד דחה את ערעורן של חברת "סיטרין ייבוא וייצוא בע"מ" ובעליה, ואישר את החלטת מנהל מס ערך מוסף להטיל עליהם כפל מס וקנסות בסך כולל של כ-1.63 מיליון ש"ח. בפסק דין שניתן ב-6 באוגוסט 2025, קבע השופט שמואל בורנשטין כי חשבוניות שהוצאו עם תיאור שקרי של סחורה, כחלק משיטת הברחה מתוחכמת שנועדה להתחמק מתשלום מכס, ייחשבו כחשבוניות שהוצאו "שלא כדין", גם אם לא נגרם הפסד לקופת המדינה מתשלום המע"מ.
הפרשה עוסקת בשתי חברות בשליטת בני משפחת שבת – חברת "לוטוס" שייבאה ירקות ופירות קפואים, וחברת "סיטרין" ששיווקה אותם ללקוחות קמעונאיים. על פי העובדות, שהיו מוסכמות על הצדדים, חברת לוטוס נהגה לייבא סחורות כמו צ'יפס קפוא ותות שדה, שעליהן חל מכס גבוה, אך דיווחה לרשויות המכס כי היא מייבאת מוצרים הפטורים ממכס, כמו שורש קסבה.
כדי להשלים את ההונאה ולהתאים את רישומיה הפנימיים להצהרות הכוזבות במכס, הוציאה לוטוס לסיטרין 17 חשבוניות מס בין השנים 2014-2016. חשבוניות אלו כללו תיאור כוזב של הטובין, כך שיתאימו למוצרים הפטורים ממכס שהוצהרו. חברת סיטרין, מצידה, ניכתה את מס התשומות מחשבוניות אלו. בעקבות ביקורת, רשות המיסים פסלה את ספריה של סיטרין והטילה עליה ועל מנהליה כפל מס בסך 1,408,294 ש"ח וקנס נוסף של 225,160 ש"ח.
המערערים טענו כי מדובר בפגם טכני בלבד בתיאור הסחורה. לטענתם, מכיוון שהתקיימה עסקה אמיתית בין שתי החברות, הסכומים בחשבוניות היו נכונים והמע"מ שולם במלואו, אין הצדקה לסנקציה החמורה של כפל מס. מנגד, המשיב, מנהל מע"מ טען כי מדובר בחשבוניות שהוצאו במכוון שלא כדין, כחלק משיטת הונאה שפגעה ב"נתיב הביקורת" של רשויות המס.
השופט בורנשטין דחה את טענות המערערים וקיבל את עמדת המדינה במלואה. הוא קבע כי "חשבונית פיקטיבית אינה רק חשבונית שאין מאחוריה כל עסקה, אלא גם כאשר קיימת עסקה, אלא שהחשבונית אינה משקפת נאמנה את העסקה, אם מבחינת הצדדים לעסקה, אם מבחינת סכום העסקה, ואם מבחינת תיאור העסקה".
בפסק הדין הודגש כי המערערים פעלו "בכוונת מכוון, כדי לייצר כסות להצהרות השקריות שנמסרו לרשויות המכס לצורך התחמקות מתשלום מכס". השופט קבע כי בנסיבות של כוונת מרמה, אין מקום להקל בעונש, גם אם הנזק הישיר לא היה לקופת המע"מ אלא לקופת המכס. עוד נדחתה הטענה כי יש להפחית את הקנס בשל ההליך הפלילי המתנהל במקביל נגד המערערים.
ע"מ 29422-12-20, ע"מ 29735-12-20, ע"מ 29403-12-20
