פסק דין תקדימי: מנכ"ל אורג'ניקס לשעבר חויב לפצות את החברה בלמעלה מ-50 מיליון ש"ח בגין גזל ומרמה
בית המשפט קבע כי דרור יפת ניצל את מעמדו הבכיר כדי לגזול כספים בשיטות מתוחכמות, כולל ניפוח שכר וחיוב החברה בהוצאות אישיות בהיקפי עתק. התביעה נגד יו"ר הדירקטוריון לשעבר, עמנואל הרט, נדחתה במלואה.
בפסק דין חריף ומפורט שניתן ב-25 במאי 2025, קיבל בית המשפט המחוזי מרכז את תביעתה של חברת המכשור הרפואי אורג'ניקס בע"מ, וחייב את מנכ"ל החברה לשעבר, דרור יפת, לשלם לה פיצויים בסך של 50,454,145 ש"ח. השופט צ' ויצמן קבע כי יפת גזל מהחברה כספים באופן שיטתי, תוך ביצוע שורה ארוכה של מעשי מרמה וניצול מעמדו רם הדרג. במקביל, נדחתה התביעה שהוגשה נגד יו"ר הדירקטוריון והנשיא לשעבר, עמנואל הרט, לאחר שנקבע כי לא התרשל בתפקידו ולא הייתה לו דרך סבירה לגלות את מעשיו של יפת.
התביעה, שהוגשה במקור על סך של כ-52.3 מיליון ש"ח, חשפה מסכת מורכבת של פעולות תרמיתיות לכאורה שביצע יפת בין השנים 2000 ל-2014, עת כיהן כמנכ"ל ודירקטור. התובעת, אורג'ניקס, טענה כי יפת ניצל את שליטתו המוחלטת במערכות השכר והרכש כדי להזרים לכיסו סכומי עתק.
על פי ממצאי פסק הדין, שהסתמך בין היתר על חוות דעת של משרד רואי החשבון דלויט, פעל יפת בכמה אופנים מרכזיים. ראשית, הוא ניפח באופן פיקטיבי רכיבי שכר נלווים, תוך שהוא מסתיר את תלושי השכר שלו אפילו מבכירי מחלקת החשבונות. כך למשל, הוא צבר ופדה עשרות אלפי שעות חופשה מעבר למכסה שאושרה לו, בשווי של כ-14.8 מיליון ש"ח (לאחר שיערוך). שנית, הוא ביצע הפרשות חריגות ומופרזות ל-19 קופות גמל וקרנות השתלמות שפתח על שמו , בסכום עודף של כ-11.7 מיליון ש"ח. בנוסף, הוא רשם לזכותו "גילום מס" על רכיבים שלא היה זכאי להם, בסך של כ-11.9 מיליון ש"ח.
הפרק החמור ביותר במעשיו, כפי שעולה מפסק הדין, נוגע למימון הוצאותיו הפרטיות מכספי החברה, בסך כולל של כ-17.2 מיליון ש"ח. יפת הואשם כי רכש על חשבון אורג'ניקס מגוון רחב של מוצרים ושירותים ללא קשר לעסקיה, לרבות רובוט לניקוי בריכה פרטית, מדרגות ספירלה לביתו, מזון לכלביו, חלקי חילוף לרכבי אספנות, חומרי בניין, ואף מלגזות שאוחסנו בחצרו הפרטית. יפת, טען להגנתו כי כל פעולותיו בוצעו כדין ובהתאם להסכמים ולהבנות שהיו לו עם החברה וחברת האם שלה, "אלייר". הוא טען כי החברה הייתה חייבת לו כספים רבים, וכי הרכישות קוזזו כנגד חובות אלו. בית המשפט דחה את טענותיו אלה וקבע כי הן לא הוכחו.
בניגוד גמור להכרעה בעניינו של יפת, התביעה נגד עמנואל הרט נדחתה. בית המשפט קיבל את טענתו של הרט כי מעשי המרמה של יפת היו מתוחכמים ונסתרים, עד כדי כך שגם ביקורות חשבונאיות מקיפות לא הצליחו לאתרם. נקבע כי הרט הסתמך על מנגנוני הפיקוח שהתוותה חברת האם, וכי לא ניתן היה לצפות ממנו, כמנהל סביר, לחשוף את התרמית.
ת"א 14100-02-15
