פשרה בייצוגית: רשת "עוף והודו ברקת" תפצה לקוחות ב-650,000 ש"ח על גביית יתר במשקל דגים קפואים
הפיצוי יינתן כהנחה של 2% בקופה לרוכשים מוצרי דגים קפואים, לאחר שנטען כי הרשת חייבה לקוחות על משקל האריזה במחיר הדג. בית המשפט המחוזי מרכז-לוד אישר את ההסדר בפסק דין שניתן לאחרונה.
בית המשפט המחוזי מרכז אישר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית נגד רשת "עוף והודו ברקת – חנות המפעל בע"מ", במסגרתו תפצה הרשת את לקוחותיה בסכום כולל של 650,000 ש"ח. פסק הדין ניתן ב-28 במאי 2025 על ידי השופטת הבכירה מיכל נד"ב , לאחר שהצדדים הגיעו להסכמות בעקבות הליך גישור.
הפרשה החלה במרץ 2020, עם הגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית על ידי חיים ליפשיץ. בבסיס התביעה עמדה הטענה כי הרשת נוהגת לשקול מוצרי דגים קפואים ארוזים מראש יחד עם אריזתם, ולחייב את הלקוחות במחיר הדג גם עבור משקל האריזה. לטענת התובע, פרקטיקה זו מהווה חיוב שלא כדין והטעיה של ציבור הצרכנים. בנוסף, הועלו טענות נוספות הנוגעות לסימון חסר של משקל נקי, אחוז הדג במוצר ומחיר ליחידת מידה , אך עילות אלו נזנחו בהמשך ההליך.
מנגד, הרשת טענה להגנתה כי משקל האריזות קוזז בפועל וכי היא פועלת בהתאם להוראות הדין. עוד נטען כי האחריות על סימון המוצרים מוטלת על היצרן.
לאחר דיונים והמלצת בית המשפט, פנו הצדדים להליך גישור שהוביל להסדר הפשרה שאושר כעת. במסגרת ההסדר, הרשת הצהירה כי החלה לקזז את משקל האריזות כבר בסוף שנת 2022 והתחייבה להמשיך ולעשות כן בעתיד. עיקרו של ההסדר הוא פיצוי לציבור הלקוחות בסך 650,000 ש"ח. סכום זה, שהיווה כ-87% מהנזק המרבי שהוערך על ידי הצדדים , יוענק באמצעות "הנחה עיוורת" בשיעור של 2% על כל קנייה של מוצרי דגים קפואים ארוזים ברשת. ההטבה תינתן במשך 36 חודשים, החל מ-30 יום לאחר מתן פסק הדין. ככל שסכום הפיצוי לא ימוצה בתקופה זו, הרשת תוכל להאריך את תקופת ההטבה ב-12 חודשים נוספים או להעביר את היתרה לקרן ייעודית לניהול כספי תובענות ייצוגיות.
בפסק הדין, השופטת נד"ב קבעה כי ההסדר "ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה" וכי הוא מגשים את מטרות חוק תובענות ייצוגיות, לרבות אכיפת הדין ומתן סעד הולם לנפגעים. השופטת התערבה בהסכמות הצדדים בנוגע לגמול לתובע ושכר הטרחה לעורך דינו, והפחיתה את הסכום הכולל מ-160,000 ש"ח ל-130,000 ש"ח (12,000 ש"ח גמול ו-118,000 ש"ח בתוספת מע"מ כשכר טרחה), בקובעה כי השיעור המומלץ חרג מהתקרה המקובלת בפסיקה.
ת"צ 33231-03-20
