תביעת המיליונים נדחתה: ביהמ"ש קבע כי חברת הייעוץ "אייקון" אינה זכאית ל"בונוס הצלחה" מחברת הדפסת התלת מימד "מאסיבית"
השופט יעקב שפסר קיבל את עמדתה של מאסיבית כי לא נכרת הסכם מחייב לתשלום דמי הצלחה, וקבע כי גם אילו היה הסכם, התובעת לא הייתה "הגורם היעיל" בגיוסי ההון של החברה. אייקון חויבה בהוצאות משפט בסך 250 אלף ש"ח.
בית המשפט המחוזי מרכז דחה (23.5.2025) תביעה כספית בסך של כ-3.6 מיליון ש"ח שהגישה חברת הייעוץ "אייקון טכנולוג'י וונטורס" נגד חברת הדפסת התלת מימד הציבורית "מאסיבית טכנולוגיות הדפסה תלת מימד". בפסק הדין, קבע השופט הבכיר יעקב שפסר כי בין הצדדים לא נכרת הסכם מחייב המזכה את התובעת ב"בונוס הצלחה" בגין גיוסי הון שביצעה הנתבעת, וחייב את התובעת בהוצאות משפט בסך 250,000 ש"ח.
תחילתה של הפרשה בחודש מרץ 2019, אז התקשרה אייקון, בבעלותו של מר ארי מנוח, עם מאסיבית למתן שירותי ייעוץ אסטרטגי בנושא גיוס הון והכנה להנפקה. התובעת טענה כי תנאי ההתקשרות סוכמו בהודעת דוא"ל וכללו תשלום ריטיינר חודשי בסך 4,500 דולר, ובנוסף "בונוס הצלחה" בשיעור של 1.5%-2.5% מכל סכום שתגייס מאסיבית. לטענתה, לאחר שמאסיבית סיימה את ההתקשרות באפריל 2020, היא גייסה הון בהיקפים משמעותיים, לרבות הנפקה ראשונה לציבור (IPO) בסך כ-169 מיליון ש"ח, בתקופה שבה עדיין הייתה זכאית לעמלה ("תקופת שובל").
מנגד, הנתבעת טענה כי מעולם לא נכרת הסכם מחייב לתשלום דמי הצלחה. לטענתה, הודעת הדוא"ל הייתה "הצעה" בלבד שמעולם לא אושרה על ידי הגורמים המוסמכים בחברה ולא נחתמה כנדרש. עוד טענה מאסיבית, כי גם אילו היה הסכם, הרי ש"בונוס הצלחה" משולם רק כאשר היועץ הוא "הגורם היעיל" שהביא את המשקיעים, בעוד שבפועל, מר מנוח לא הצליח לגייס ולו שקל אחד, וכל גיוסי ההון המדוברים בוצעו על ידי גורמים אחרים.
השופט שפסר ניתח את הראיות וקיבל את עמדתה של מאסיבית במלואה. הוא קבע כי מר אמיר ורש, בכיר במאסיבית שניהל את הקשר עם מנוח, לא שימש כממלא מקום מנכ"ל ולא היה מוסמך לחייב את החברה בהתחייבות כספית בסדר גודל כזה ללא האישורים הנדרשים. "הצעת התובעת בדוא"ל כשמה כן היא – 'הצעה' (proposal), עליה לא התקבל קיבול מהנתבעת", כתב השופט בפסק הדין.
למעלה מן הצורך, הוסיף השופט כי גם אם היה נכרת הסכם, התביעה הייתה נדחית. הוא קבע כי המונח "Success Bonus" מעיד על צורך בקשר סיבתי ישיר בין פעולות היועץ לבין גיוס הכספים. "תנאי בסיסי בעיני לזכות לקבלת תמורה באחוזים מתוך סכום השקעה, הוא איפוא שהזכאי לה היה הגורם היעיל בקשירת העסקה", ציין. בית המשפט מצא כי התובעת לא הרימה את הנטל להוכיח כי פעולותיו של מר מנוח תרמו באופן כלשהו לגיוסי ההון שביצעה מאסיבית.
בסופו של דבר, התביעה נדחתה במלואה, והשופט כאמור הטיל על התובעת לשלם לנתבעת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 250,000 ש"ח.
ת"א 57450-02-22
