העליון במסר חד: מי שהסכים לפסק דין בפשרה – יתקשה מאוד לערער עליו
נדחה ערעורה של אישה שחויבה לבטל עסקת מקרקעין ולהשיב 155 אלף שקלים, לאחר שהסכימה להכרעה לפי סעיף 79א'. השופטת רות רונן: "עילות ההתערבות בפסק דין שניתן על דרך הפשרה הן מצומצמות מאוד, והמקרה הנדון אינו נכנס לגדרן"
בית המשפט העליון דחה לאחרונה על הסף ערעור על פסק דין שניתן בדרך של פשרה, תוך שהוא מבהיר פעם נוספת כי התערבות ערכאת הערעור בהכרעות מסוג זה תהיה נדירה וחריגה ביותר. בפסק דין שניתן ב-23 ביוני 2025, קבע הרכב בראשות השופטת רות רונן ובהסכמת השופטים יעל וילנר ואלכס שטיין, כי המערערת, אילנית סויסה, שנתנה את הסכמתה המפורשת להכרעה לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט, אינה יכולה לתקוף את התוצאה רק משום שאינה נוחה לה.
הפרשה החלה בתביעה שהגישו יורשיו של אלי וקנין ז"ל לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, בדרישה לבטל הסכם מכר משנת 2018, במסגרתו רכש אביהם המנוח מסויסה קרקע חקלאית תמורת 175,000 שקלים. היורשים טענו כי בעלה של סויסה, עורך דין מושעה שהיה חבר של אביהם, ניצל את מצבו הבריאותי הרעוע ואת חוסר ניסיונו כדי לשכנעו לחתום על ההסכם בתנאי עושק. בנוסף, נטען כי סויסה הפרה את ההסכם הפרה יסודית בכך שבמשך שנים לא העבירה את הזכויות על שם המנוח ואף לא רשמה הערת אזהרה לטובתו.
במהלך דיון שהתקיים בבית המשפט המחוזי, ולאחר שהוגשה חוות דעת שמאית שהעריכה את שווי הקרקע ב-13,500 שקלים בלבד, הסכימו שני הצדדים במפורש כי בית המשפט יכריע בסכסוך על דרך הפשרה לפי סעיף 79א', ללא נימוקים. בהתאם להסכמה, פסק בית המשפט כי ההסכם מבוטל ועל סויסה להשיב ליורשים 155,000 שקלים שקיבלה מהמנוח, בתוספת ריבית והצמדה.
סויסה, שייצגה את עצמה, ערערה לעליון בטענה כי הסכמתה להליך הפשרה ניתנה תחת כפייה וללא ייצוג משפטי. עוד טענה כי בית המשפט שגה כאשר ביסס את החלטתו על טענת העושק, שלדבריה לא הוכחה.
השופטת רונן דחתה את כל טענותיה של סויסה וקבעה כי הן אינן מצדיקות התערבות. בפסק הדין הודגש כי כאשר צדדים מסכימים למסלול של פשרה לפי סעיף 79א', הם למעשה "משחררים את בית המשפט מכבלי הדין הפרוצדורלי והמהותי" ומסכימים לפתרון שנראה לשופט צודק והוגן בנסיבות העניין, גם אם התוצאה היא כולה לטובת צד אחד. השופטת הבהירה כי "שמירת" טענת הכפייה והעלאתה רק לאחר קבלת פסק דין שאינו לרוחה של המערערת היא "התנהלות שאין לתת לה יד". אם סברה סויסה שהסכמתה פגומה או שהפרוטוקול אינו משקף את המציאות, היה עליה להעלות זאת מיד ולא להמתין לתוצאה.
עוד נקבע כי העובדה שסויסה לא הייתה מיוצגת באופן רשמי אינה מבטלת את הסכמתה, במיוחד כשהיא לוותה בדיון על ידי בעלה, עורך דין מושעה.
ע"א 28379-11-24
