העליון במסר למשתתפים במכרזים: אין "מקצה שיפורים" לאחר בחירת הזוכה
נדחה ערעורה של חברה שהפסידה בהתמודדות על רכישת חוות טורבינות רוח, וניסתה להגיש הצעה משופרת לאחר סגירת ההליך. השופט יחיאל כשר: "פתיחה מחדש של הליך התמחרות שהסתיים עלולה להרתיע משתתפים פוטנציאליים בעתיד"
בית המשפט העליון דחה על הסף ערעור שהגישה חברת Avitech Investments, ובכך אישר סופית את מכירתה של חברת "אנרגית רוח ירוקה" (אר"י), המפעילה חוות טורבינות ברמת הגולן, לחברת "אנלייט אנרגיה מתחדשת". בפסק דין שניתן ב-12 במרץ 2025, קבע הרכב השופטים דוד מינץ, עופר גרוסקופף ויחיאל כשר, כי אין להתערב בהחלטת בעלי התפקידים בהליך חדלות הפירעון שלא לקיים התמחרות חדשה, גם כאשר הוגשה הצעה גבוהה יותר לאחר שכבר נבחר זוכה.
חברת אר"י נקלעה להליכי חדלות פירעון בעקבות סכסוכים חריפים בין בעלי מניותיה, אשר שיתקו את פעילותה. במסגרת ההליכים, מונו עו"ד אהוד גינדס ושופט העליון בדימוס, פרופ' יורם דנציגר, כבעלי תפקידים האחראים על מכירת החברה. השניים ניהלו הליך הזמנה להציע הצעות, שבמסגרתו הודגש כי בנוסף לתמורה הכספית, יינתן משקל מכריע לכישוריו, ניסיונו והתאמתו של המציע לשיקום והפעלת חוות הטורבינות – נכס בעל חשיבות למשק האנרגיה הישראלי.
בתום ההליך, בחנו בעלי התפקידים שלוש הצעות ובחרו בהצעתה של חברת אנלייט כטובה ביותר, תוך שהם מנמקים את בחירתם הן בפן הכלכלי והן בהתאמתה המקצועית של אנלייט. רק לאחר שהוכרזה הזוכה, הגישה חברת אביטק, אחת המפסידות, הצעה מעודכנת וגבוהה יותר, ודרשה לקיים הליך התמחרות חדש או לקבל את הצעתה. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה ואישר את המכירה לאנלייט, ועל כך הוגש הערעור.
השופט יחיאל כשר, שכתב את פסק הדין, דחה את הערעור ללא צורך בתשובת המשיבים, וקבע כי דינו להידחות באופן מוחלט. ראשית, נקבע כי אביטק מנועה מלטעון נגד אי-קיום התמחרות, שכן בתנאי המכרז המקוריים, שלהם הסכימה, נכתב במפורש כי לבעלי התפקידים שמור שיקול הדעת הבלעדי לבחור זוכה ללא התמחרות. "משנמנעה אביטק מלעשות כן, מטעמיה שלה", נכתב בפסק הדין, "מנועה היא מלהעלות טענה זו עתה".
שנית, ובאופן עקרוני, הדגיש בית המשפט את חשיבותם של עקרונות השוויון, הוודאות וההסתמכות בהליכי מכירה. נקבע כי פתיחה מחדש של הליך לאחר שנבחר זוכה תיעשה רק במקרים "נדירים וחריגים", כאשר ההצעה המאוחרת מגלמת "יתרון כלכלי בולט ומשמעותי". במקרה זה, הפער בין ההצעות לא הצדיק צעד כה חריג, הפוגע באמון הציבור בהליכים אלו.
לבסוף, אישר בית המשפט את החלטת המחוזי לתת משקל רב לשיקול דעתם המקצועי של בעלי התפקידים, שקבעו כי התאמתה וכישוריה של אנלייט לשיקום החברה היו עדיפים.
ע"א 24891-03-25
