פרשת פרי: העליון הגדיל את ההשבה לנפגעים וקבע – "אין חוטא נשכר"

פרשת פרי: העליון הגדיל את ההשבה לנפגעים וקבע – "אין חוטא נשכר"

בפרק נוסף בסאגה המשפטית המתמשכת, קבע בית המשפט העליון כי יש להפחית 15% משווי פרמיות "ביטוח החיים" הפיקטיבי שגבה ישראל פרי ז"ל מלקוחותיו. פסק הדין מחמיר עם עזבונו של פרי ומגדיל את סכומי הכסף שיוחזרו לקורבנות.

בית המשפט העליון פסק ב-20 ביולי 2025 בערעור נוסף הקשור ל"פרשת פרי", אחת מפרשיות המרמה הגדולות בתולדות המדינה. השופט עופר גרוסקופף, בהסכמת המשנה לנשיא נעם סולברג והשופט יחיאל כשר, קיבל חלקית את ערעורן של שתיים מנפגעות הפרשה וקבע כי בחישוב הכספים המגיעים להן מעזבונם של ישראל פרי ואחיו אלכסנדר, יש להגדיל את ההפחתה על שווי השירות הביטוחי שסופק להן מ-5% ל-15%. משמעות ההחלטה היא הגדלת סכום ההשבה הסופי שיקבלו הנפגעות.

פרשת "הארגון למימוש האמנה על ביטחון סוציאלי עם גרמניה" עוסקת במנגנון שהקים ישראל פרי בשנות ה-70. הארגון סייע לאזרחים ישראלים זכאים לקבל פנסיה מגרמניה, באמצעות מתן הלוואות למימון תשלומים רטרואקטיביים שנדרשו לשם כך. תנאי לקבלת ההלוואה היה רכישת ביטוח חיים, שנועד להבטיח את החזר ההלוואה במקרה של פטירת הלווה.

בשנת 1993, ללא ידיעת הלקוחות, הפסיק פרי את הביטוח בחברות חיצוניות והחל להפעיל "ביטוח עצמי" פיקטיבי. במסגרת זו, הוא המשיך לגבות מהזכאים פרמיות, אך בסכומים שהיו גבוהים משמעותית ממחירי השוק. על מעשים אלו הורשע פרי בעבירות של קבלת דבר במרמה, גניבה ותיווך בביטוח ללא היתר, ונידון לעשר שנות מאסר.

בעקבות ההרשעה הפלילית, החלו הליכים אזרחיים רבים להשבת הכספים שנגבו ביתר. בפסקי דין קודמים נקבע עקרון "ההשבה ההדדית": מצד אחד, על עזבונו של פרי להשיב לזכאים את הפרמיות העודפות שגבה. מצד שני, גם הזכאים צריכים להשיב לעיזבון את שווי השירות הביטוחי שקיבלו בפועל – קרי, הפטור מהחזר יתרת ההלוואה במקרה מוות.

הערעור הנוכחי התמקד בשאלה כיצד יש להעריך את שווי אותו "שירות נחות ובלתי חוקי". בית המשפט המחוזי קבע כי יש להפחית 5% בלבד משווי פרמיית ביטוח רגילה בשוק. המערערות, אנג'לה לוין ולאה וייס, טענו כי הפחתה זו אינה מספקת.

השופט גרוסקופף קיבל את הטענה ונימק כי פרמיית ביטוח מורכבת משלושה רכיבים: הסיכון האקטוארי, הוצאות התפעול של חברת הביטוח, ורווח החברה. מכיוון שפרי פעל באופן בלתי חוקי ולא ניהל חברת ביטוח אמיתית, הוא לא נשא בהוצאות תפעול ולא היה זכאי לגרוף רווחים מפעילותו הפלילית. "אין זה מוצדק לאפשר למשיבים… ליהנות מרווחי מעשיהם הבלתי-חוקיים ובכך להוציא חוטאים נשכרים", כתב השופט בפסק הדין. על כן, נקבע כי הרכיב היחיד שלו זכאי העיזבון הוא כיסוי הסיכון האקטוארי בלבד. בית המשפט העריך כי רכיבי ההוצאות והרווח מהווים לפחות 15% משווי הפרמיה, ועל כן הורה להגדיל את שיעור ההפחתה בהתאם.

התיק הוחזר כעת לבית המשפט המחוזי, שיורה על עריכת חוות דעת אקטוארית מעודכנת ויקבע את סכום ההשבה הסופי.

ע"א 942/23, ע"א 942-1/23

שתפו:

צריכים סיוע משפטי?

השאירו פרטים או התקשרו
ונחזור אליכם בהקדם