העליון קבע: חזקה של 50 שנה בקרקע אינה גוברת על הרישום בטאבו
נדחה ערעורו של תושב הכפר יאסיף שטען לבעלות על קרקע מכוח הסכם מכר בעל-פה משנות ה-60 והחזקה רציפה בשטח. השופט עופר גרוסקופף: "במקרקעין מוסדרים, המרשם הוא בגדר ראיה חלוטה, והחזקה לא תוכל להעיד על קיומה של זכות"
בית המשפט העליון דחה ערעור בסכסוך קרקעות משפחתי רב שנים וקבע כי החזקה ממושכת בנכס, גם אם נמשכה למעלה מ-50 שנה, אינה יכולה לגבור על הרישום הרשמי במרשם המקרקעין (טאבו). בפסק דין שניתן ב-30 באפריל 2025, קבע הרכב השופטים עופר גרוסקופף, אלכס שטיין ויחיאל כשר, כי בהיעדר הוכחות מספקות לעסקת מכר היסטורית, הרישום הרשמי הוא הקובע.
הסכסוך נסוב סביב רבע חלקה בכפר יאסיף, הרשומה על שמו של פארס עלי קטיש ז"ל. המערער, סמיר כאמל חמד, טען כי סבו, פארס נמר חמד ז"ל, רכש את הקרקע מקטיש בעסקת מכר בעל-פה עוד בשנת 1962. לטענתו, כאשר נרשמו הזכויות בטאבו בשנת 1968, קטיש, שפעל כשליחו של סבו החולה, רשם במרמה את הקרקע על שמו במקום על שם סבו של המערער. חמד הוסיף וטען כי משפחתו מחזיקה ומעבדת את הקרקע באופן רציף מאז ועד היום, וכי גילה את הטעות ברישום רק בשנת 2018.
מנגד, יורשיו של קטיש טענו כי לא הייתה כל עסקת מכר, וכי הרישום על שם אביהם נעשה כדין במסגרת הסדר מקרקעין. הם הוסיפו כי התביעה הוגשה בשיהוי ניכר ועסקה בטענות שקשה להוכיח בחלוף יותר מחצי מאה.
בית המשפט המחוזי דחה את תביעתו של חמד, וקבע כי הוא לא הצליח להוכיח את קיומה של עסקת המכר הנטענת. העדויות שהביא, של דודו ודודתו, נמצאו לא מספקות וחסרות "ראשית ראיה בכתב" הנדרשת להוכחת עסקה במקרקעין שנעשתה לפני חקיקת חוק המקרקעין.
בית המשפט העליון אימץ את קביעות המחוזי ודחה את הערעור.
השופט עופר גרוסקופף, שכתב את פסק הדין, הדגיש כי ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בממצאי עובדה ומהימנות, והמקרה הנוכחי אינו מצדיק חריגה מכלל זה. הוא ציין כי העדויות אכן היו מעורפלות וסתרו את גרסת המערער בפרטים מהותיים, כמו מועד העסקה וזהות הצדדים לה.
השופט גרוסקופף התייחס לחשיבותה של החזקה בקרקע וציטט את האמרה "חזקה היא 90% מהחוק", אך הבהיר כי לאמרה זו יש תוקף מוגבל כשמדובר במקרקעין מוסדרים. "הכלל הבסיסי בשיטת המרשם של מקרקעין בארץ הוא שזכויות קניין במקרקעין אמורות להשתקף בפנקסי המקרקעין, וכי המרשם הוא בגדר ראיה חלוטה לקיומן של זכויות… לפי זה בעלות שאינה רשומה במרשם המקרקעין אינה קיימת".
לסיום, הביע בית המשפט תקווה כי הצדדים, המקיימים ביניהם קשרי משפחה, ישכילו להגיע להבנות שיסדירו את המחלוקת מחוץ לכותלי בית המשפט.
ע"א 3286/22
