העליון קבע: עו"ד שליוותה פרויקט נדל"ן במשך 20 שנה לא תקבל שכר טרחה של מיליונים – למרות שהייתה רחוקה פסיעה מההצלחה.
פסק דין דרמטי מבהיר את הגבולות של הסכמי שכר טרחה מותני-הצלחה: גם אם הלקוח לא שיתף פעולה באופן מלא, כל עוד לא פעל אקטיבית לסיכול העסקה, הוא לא יחויב בתשלום המלא. נקבע כי עורכת הדין "התעייפה" והיא זו שסיימה את ההתקשרות
בית המשפט העליון דחה ערעור של עורכת דין שתבעה שכר טרחה של מיליוני שקלים מלקוחותיה, בעלי קרקעות במתחם נדל"ן יוקרתי ברמת גן, בטענה שסיכלו את אישורה של תוכנית בניין עיר (תב"ע) שהייתה אמורה להניב לה את השכר המיוחל. בפסק דין מנומק, שניתן ביום 6 בנובמבר 2023 , קבע בית המשפט העליון, בהרכב השופטים יחיאל כשר, נועם סולברג ועופר גרוסקופף, כי על אף שעורכת הדין קידמה את הפרויקט במשך שני עשורים והביאה אותו לשלב מתקדם מאוד, לא ניתן לחייב את קבוצת הלקוחות הנתבעת בתשלום שכר הטרחה המותנה בהצלחה, מכיוון שלא הוכח כי הם פעלו באופן אקטיבי כדי למנוע את אישור התוכנית. השופט יחיאל כשר, אשר כתב את פסק הדין המרכזי, ניתח לעומק את מערכת היחסים המורכבת בין עורך דין ללקוח בהסכמים מותני הצלחה, והבהיר את הגבול הדק שבין פעולה לגיטימית של לקוח לשמירה על האינטרסים שלו לבין פעולה בחוסר תום לב המזכה את עורך הדין בפיצוי.
הפרשה, שהגיעה לפתחו של בית המשפט העליון, החלה עוד בשנת 1995, כאשר עו"ד ענת לוי נשכרה על ידי מספר קבוצות של בעלי קרקעות במתחם "הצלע" ברמת גן. ההתקשרות הראשונית נועדה להגיש התנגדות לתוכנית בנייה קיימת, ולאחר שההתנגדות צלחה, נחתמו עמה הסכמי שכר טרחה לקידום תוכנית חדשה שתשביח את הנכסים. ליבת ההסכמים הייתה מבוססת על מודל של "שכר טרחה מותנה בהצלחה" (Contingency Fee), לפיו עיקר שכרה של עו"ד לוי ישולם לה רק לאחר "פרסום למתן תוקף של תכנית בנוגע למקרקעין". עם אחת הקבוצות, "קבוצת מלטיה", סוכם בנוסף כי אם לא תאושר תוכנית, תהיה זכאית עו"ד לוי לסכום קבוע וסמלי יחסית של 8,290 דולר בלבד.
במהלך השנים פעלה עו"ד לוי במרץ, ובשנת 2007 הובילה להתקשרות של בעלי הקרקעות עם חברת "אפריקה ישראל" בעסקת קומבינציה, במסגרתה התחייבה החברה לקדם תב"ע חדשה. ואכן, התוכנית קודמה, וביום 9 בספטמבר 2014 התקבלה החלטה דרמטית בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה לאשר את התוכנית להפקדה, בכפוף לתיקונים. מבחינתה של עו"ד לוי, זה היה רגע השיא, שכן לטענתה, כל שנותר היה לבצע צעד פורמלי קצר עד לקבלת התוקף הסופי שיזכה אותה בשכרה.
אלא שכאן החלו הדברים להסתבך. בין קבוצות הבעלים התגלעו מחלוקות, בעיקר סביב טבלאות האיזון וההקצאה שקבעו את חלקו של כל אחד בפרויקט העתידי. אחת הקבוצות, "קבוצת רייכרט", חשה מקופחת והגישה עתירה מנהלית לביטול החלטת הוועדה. במקביל, חברת אפריקה ישראל הודיעה על ביטול הסכם הקומבינציה. הוועדה המקומית רמת-גן, ששקלה בתחילה להיכנס לנעלי היזם, החליטה לבסוף למשוך את תמיכתה בתוכנית, בין היתר בשל "4 עתירות מנהליות שהוגשו כנגד ההחלטה לאשר את התכנית, על ידי רוב בעלי הקרקע". כתוצאה מכך, במרץ 2015, הוועדה המחוזית ביטלה את הפקדת התוכנית.
בעקבות קריסת הפרויקט, הודיעה עו"ד לוי ללקוחותיה כי אינה יכולה להמשיך ולייצגם עקב ניגוד עניינים שנוצר ביניהם, ודרשה את מלוא שכר טרחתה – סכום שהוערך על ידה בכ-8.1 מיליון ש"ח. טענתה המרכזית הייתה שהיא השיגה את התוצאה המבוקשת, ושהלקוחות הם אלו ש"סיכלו" בחוסר תום לב את המהלך הפורמלי האחרון לאישורה. לאחר שתביעתה נדחתה בבית המשפט המחוזי, הגיע התיק לבית המשפט העליון.
בפסק הדין, ערך השופט כשר אבחנה משמעותית בין התנהלות "קבוצת רייכרט" לבין התנהלות "קבוצת מלטיה" (שנותרה הנתבעת היחידה לאחר שהערעור נגד קבוצה שלישית נמחק ועם קבוצת רייכרט הושגה פשרה). הוא קבע כי קבוצת רייכרט, שהגישה עתירה מנהלית במטרה מפורשת לבטל את התוכנית, אכן נקטה "צעד מובהק הבא למנוע את מתן התוקף לתכנית". לעומת זאת, קבוצת מלטיה, על אף שהגישה התנגדות ראשונית (כמו כל יתר הבעלים) ולא פעלה נמרצות להצלת התוכנית, לא נקטה שום פעולה אקטיבית כדי להביא לביטולה לאחר שאושרה להפקדה.
השופט כשר הדגיש כי בהסכם שכר הטרחה, שניסחה עו"ד לוי בעצמה, לא הייתה כל הגבלה על זכותם של הלקוחות להתנגד לתוכנית שאינה מספקת אותם. בית המשפט קבע כי לא ניתן לחייב לקוח להסכים לתוצאה שאינו חפץ בה, רק כדי שעורך דינו יקבל את שכרו. במקרה של קבוצת מלטיה, לא הוכח שהתנהלותה חרגה מעמידה לגיטימית על האינטרסים שלה, ולכן לא ניתן לראות בה כמי ש"סיכלה" את התנאי לקבלת שכר הטרחה. "לא ניתן לחייב את קבוצת מלטיה בתשלום שכר הטרחה של המערערת כאילו התכנית אושרה", סיכם השופט כשר.
ההחלטה מהווה אבן דרך חשובה בדיני שכר טרחת עורכי דין. היא מבהירה כי הנטל על עורך דין להוכיח כי הלקוח פעל בחוסר תום לב כדי למנוע ממנו את שכרו הוא נטל כבד. פסק הדין מדגיש את החשיבות העליונה של ניסוח הסכמי שכר טרחה מדויקים ומפורטים, שיגדירו מראש לא רק את תנאי ההצלחה, אלא גם את התרחישים למקרה של חילוקי דעות או הפסקת ההתקשרות ביוזמת הלקוח.
ע"א 2794/20
