העליון קבע: עבר ניהולי ברשות המיסים אינו פוסל שופטת מלדון בתיק מס
נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, דחה ערעור שביקש לפסול את יו"ר ועדת הערר, השופטת ירדנה סרוסי, מלדון בתיק מס שבח מורכב. הטענות המרכזיות נגעו הן להתבטאויותיה במהלך דיון קדם-משפט והן לעובדה שכיהנה בעבר כמנהלת הגוף הנתבע – מנהל מיסוי מקרקעין תל אביב. פסק הדין מבהיר את הגבולות בין הבעת עמדה ראשונית לגיטימית לבין "נעילת דעה", ומשרטט את הקו המפריד בין מעורבות קודמת בתפקיד ניהולי לבין עילת פסלות קונקרטית.
בית המשפט העליון דחה ערעור על החלטתה של יו"ר ועדת ערר מיסוי מקרקעין, השופטת ירדנה סרוסי, שלא לפסול את עצמה מלדון בתיק מס שבח. פסק הדין, שניתן ביום 9 באוגוסט 2025 על ידי נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, קובע כי עברה של השופטת כמנהלת מנהל מיסוי מקרקעין בתל אביב, כמו גם התבטאויותיה במהלך דיון קדם משפט, אינן מקימות עילת פסלות.
הפרשה החלה בסכסוך מס בין האזרחית הלינה חנה גוהר לבין מנהל מיסוי מקרקעין תל אביב. גוהר ירשה זכויות חכירה בנכס מעיריית תל אביב-יפו. בשנת 2015, היא חתמה על חוזה חכירה חדש מול העירייה, ובעקבות זאת חויבה בתשלום מס רכישה. שנים לאחר מכן, בשנת 2022, מכרה גוהר את מלוא זכויותיה בנכס והגישה למנהל מיסוי מקרקעין 12 שומות עצמיות לתשלום מס שבח. רשות המיסים דחתה את השומות העצמיות והוציאה לה שומת מס שבח "לפי מיטב השפיטה", אשר תוקנה בהמשך בשנת 2024.
על החלטה זו הגישה גוהר ערר לוועדת הערר שליד בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. במהלך דיון קדם משפט שהתקיים ב-25 במרץ 2025 בפני יו"ר הוועדה, השופטת ירדנה סרוסי, התגלע העימות שהוביל לבקשת הפסלות. לטענת גוהר, השופטת הביעה עמדה נחרצת וחד-משמעית בסוגיות המשפטיות שבליבת המחלוקת, באופן המלמד כי דעתה "ננעלה". בין היתר, צוטטה השופטת סרוסי בפרוטוקול כאומרת: "אתם רוצים שאני אגיד לכם את הסוף? את השורה התחתונה איך אני רואה את הדברים?" , וכן הזהירה כי התעקשות על ניהול הליך שבסופו המסקנה תהיה שהעוררת אינה צודקת, עלולה לבוא לידי ביטוי בפסיקת הוצאות משמעותיות.
בנוסף לטענה בדבר הבעת דעה נחרצת, העלתה גוהר טענה חמורה יותר. לאחר בדיקה שערכה, גילתה כי השופטת סרוסי כיהנה בעבר כמנהלת מנהל מיסוי מקרקעין תל אביב – אותו גוף בדיוק שהינו הצד שכנגד בהליך (המשיב). לטענתה, השופטת סרוסי שימשה בתפקיד זה בתקופה בה נשלחה לגוהר הדרישה המקורית להצהרת מס, שהובילה לחיובה במס רכישה. גוהר טענה כי דרישה זו שיקפה עמדה רוחבית של רשות המיסים, וכי ישנה חזקה שהשופטת סרוסי, כמנהלת המשרד, הייתה שותפה לגיבוש אותה עמדה ממש, שהשלכותיה ניצבות בלב המחלוקת בערר הנוכחי על מס השבח. בשל כך, נטען כי מתקיימת עילת פסלות של "חשש ממשי למשוא פנים" וכן עילה של מעורבות קודמת באותו עניין הנדון בהליך.
השופטת סרוסי דחתה את בקשת הפסלות. בהחלטתה, היא הבהירה כי במסגרת קדם המשפט, תפקידו של בית המשפט הוא לשקף לצדדים את הסיכויים והסיכונים בטענותיהם, וכי העמדה שהביעה הייתה "ראשונית" בלבד, תוך שהדגישה כי טענותיה של גוהר ייבחנו ב"נפש חפצה". באשר לעברה המקצועי, ציינה השופטת כי היא אכן כיהנה כמנהלת המשיב, אך זאת בעת הוצאת שומת מס הרכישה, בעוד הערר הנוכחי עוסק בשומת מס השבח, שהופקה שנים לאחר שמונתה לשופטת. עוד הוסיפה כי בתפקידה הקודם פעלה בהתאם לעמדה רוחבית של רשות המיסים, ולא בהכרח על פי עמדתה האישית.
נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, אימץ במלואה את עמדתה של השופטת סרוסי ודחה את הערעור שהגישה גוהר, וזאת אף מבלי לבקש את תגובת המשיב. בפסק הדין, ניתח הנשיא עמית את שתי עילות הפסלות וקבע כי אינן מתקיימות.
באשר לטענת "נעילת הדעה", קבע הנשיא כי "במסגרת קדם המשפט בית המשפט רשאי, ולעתים אף מחויב, להביע עמדה לכאורית לגבי הסיכונים והסיכויים שבפני הצדדים". הוא מצא כי התבטאויותיה של השופטת סרוסי אינן חורגות מהמקובל ואינן מגיעות לרף הנדיר של התבטאות נחרצת המלמדת על דעה נעולה, במיוחד לאור הבהרותיה החוזרות ונשנות כי תבחן את הטענות בנפש חפצה.
בנוגע לטענת המעורבות הקודמת, קבע הנשיא עמית כי גם עילה זו אינה מתקיימת. ראשית, הוא הבחין בין הנושאים: כהונתה של השופטת כמנהלת הסתיימה באפריל 2016, והתקופה הרלוונטית נגעה למס רכישה, בעוד הערר עוסק במס שבח על עסקה שבוצעה בשנת 2022, שנים רבות לאחר מכן. שנית, צוין כי השופטת כלל לא טיפלה באופן אישי וקונקרטי בעניינה של גוהר בתפקידה הקודם. שלישית, ואולי חשוב מכל, הנשיא קבע כי גם אם השופטת הייתה מעורבת בקביעת המדיניות הרוחבית של רשות המיסים בנושא, אין בכך כדי לפסול אותה. הוא ציטט פסיקות קודמות שקבעו כי "קביעת המדיניות, לכשעצמה, אינה משולה למעורבות קודמת במושא העניין". הנשיא סיכם כי הקשר בין העמדה העקרונית בנושא מס רכישה לבין ההליך הנוכחי הוא "עקיף לכל היותר", ובהתחשב בחלוף הזמן, אין בתפקידה הקודם כדי למנוע ממנה לדון בתיק.
לאור כל האמור, הערעור נדחה, והתיק יחזור לוועדת הערר להמשך דיון בפני השופטת סרוסי.
12917-06-25
