שגיאות עובדתיות בפסק דין של המחוזי הובילו להחזרת סכסוך שכנים מר לדיון נוסף
בית המשפט העליון קיבל ערעור של זוג שסירב לחתום על הסכם פירוק שיתוף, לאחר שגילה כי פסק הדין של בית המשפט המחוזי, שדחה את ערעורם, התבסס על נתונים שגויים בנוגע לגודל חלקתם ולסכומי הפיצויים שהוצעו להם. השופט סולברג מתח ביקורת על התנהלות הזוג לאורך השנים, אך קבע כי הטעויות שנפלו בפסק הדין מחייבות בחינה מחודשת של הפרשה.
סכסוך שכנים מורכב ורב שנים, שהתנהל בין ארבע משפחות החולקות מגרש אחד, הגיע לפתחו של בית המשפט העליון וחזר כבומרנג לבית המשפט המחוזי בחיפה, וזאת בשל טעויות עובדתיות מהותיות שנפלו בפסק דינו של המחוזי. בפסק דין שניתן בבית המשפט העליון ביום 9 במרץ 2025 , קבע הרכב של שלושה שופטים בראשות השופט נעם סולברג , כי יש לקבל חלקית את ערעורם של בני הזוג יצחק ואלונית גויטע, ולהחזיר את התיק לערכאה הנמוכה יותר לשם מתן פסק דין מתוקן.
תחילתה של הפרשה בריב שכנים על חלקה שעליה בנויות ארבע יחידות דיור. במשך שנים, כל אחת מהמשפחות הייתה רשומה כבעלים של 25% מהחלקה כולה, בחלקים בלתי מסוימים. הסכסוך התלקח כאשר בני הזוג אורית וסמי בן גיגי ביקשו למכור את חלקם לבני הזוג נעמי ויוסף שדה ז"ל. תנאי למכירה היה החתמת כל יתר השכנים – משפחות גויטע, גולץ ושטרית – על הסכם לחלוקת המקרקעין והסדרת השימוש בפועל.
לאחר מגעים ממושכים, כל השכנים הסכימו לחתום על הסכם שישקף את החלוקה שהייתה קיימת בשטח מזה שנים, גם אם זו לא תאמה במדויק את הרישום הרשמי של 25% לכל אחד. כולם הסכימו, למעט בני הזוג גויטע, שהתנגדו וסירבו לחתום. סירובם הוביל את שכניהם להגיש נגדם תביעה בבית משפט השלום בחדרה, בדרישה לפרק את השיתוף במקרקעין.
ההליך בבית משפט השלום, שתואר בפסק הדין של העליון כ"ארוך, טעון ומורכב" , נמשך למעלה משש שנים. במהלכו מונה מומחה מטעם בית המשפט, שהציע לחלק את השטח בהתאם לשימוש הקיים ולקבוע "תשלומי איזון" כפיצוי על פערים בשווי החלקות שיתקבלו. באופן יוצא דופן, כל השכנים, פרט למשפחת גויטע, הסכימו לוותר על תשלומי האיזון, גם אלו שהיו זכאים לקבלם, וזאת מתוך רצון עז לשים סוף לסאגה המשפטית המתישה.
באוגוסט 2023, בית משפט השלום קיבל את עמדת רוב השכנים, הורה על פירוק השיתוף בדרך של רישום בית משותף ללא תשלומי איזון, וחייב את בני הזוג גויטע בהוצאות משפט משמעותיות בשל מה שראה כהתנהלות בחוסר תום לב מצידם. בני הזוג גויטע, שחשו מקופחים, ערערו לבית המשפט המחוזי בחיפה. הם טענו כי החלוקה פוגעת בזכויותיהם הקנייניות, שכן קיבלו שטח קטן יותר ממה שהגיע להם ללא פיצוי כספי. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור לגופו, אך הפחית משמעותית את סכום ההוצאות שהושתו עליהם.
כאן חלה התפנית המכריעה. בני הזוג גויטע, פנו בבקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. בבקשתם, הצביעו על שורה של שגיאות עובדתיות שנפלו בפסק הדין של בית המשפט המחוזי. השופט סולברג מצא כי אכן נפלה "שגגה" בידי בית המשפט המחוזי. התברר כי בית המשפט המחוזי ייחס בטעות למשפחת גויטע את נתוני החלקה ותשלומי האיזון שהוצעו בכלל לאחת השכנות האחרות.
כך, למשל, פסק הדין של המחוזי קבע כי הוצע למשפחת גויטע לקבל חלקה בשטח של 223 מ"ר, בעוד שבפועל, על פי חוות דעת המומחה, השטח שהוקצה להם היה 194 מ"ר בלבד. בנוסף, בית המשפט המחוזי תיאר באופן שגוי את הצעת המומחה לתשלומי האיזון, וכתב כי באחת החלופות הוצע למשפחת גויטע פיצוי נמוך משמעותית מזה שהוצע בפועל (15,800 ש"ח במקום 20,900 ש"ח), ובחלופה אחרת אף נכתב בטעות כי הם אלו שיצטרכו לשלם 10,000 ש"ח, בעוד שהמומחה המליץ שיקבלו 15,800 ש"ח.
השופט סולברג קבע כי פסק הדין של המחוזי התבסס במפורש על סקירה עובדתית זו, שהתבררה כשגויה. "בנסיבות אלה," כתב השופט, "ברי כי לא היה בידו לבחון כדבעי את צדקת החלוקה, ובכלל זאת, את ההחלטה לעניין תשלומי האיזון. משאלה הם פני הדברים, פסק הדין אינו יכול לעמוד".
לצד ההחלטה להחזיר את התיק, לא חסך השופט סולברג את ביקורתו מהתנהלות משפחת גויטע, וציין כי היא "מעוררת ספקות של ממש לגבי תום ליבם". הוא שיבח את יתר השכנים, ש"נקלעו שלא בטובתם להליך ארוך שנים, מתיש ומעיק" והפגינו נכונות לוותר על כספים המגיעים להם על מנת לסיים את הפרשה.
ההליך כעת יחזור לבית המשפט המחוזי, אשר יידרש לכתוב פסק דין חדש שיתבסס על התשתית העובדתית הנכונה.
רע"א 66949-12-24
