פסיקה תקדימית בענף הרכב: בית המשפט התיר חלקית קיזוז הפסדים בעסקאות "טרייד-אין" לצורכי מע"מ
בפסק דין דרמטי, קבע בית המשפט המחוזי כי חברת "טרייד מוביל" אינה רשאית לקזז הפסדים ממכירת רכב משומש כנגד עמלות שהיא מקבלת מיבואני הרכב באמצעות "הודעות זיכוי" פנימיות. עם זאת, בפסיקה שמהווה חידוש משמעותי, התיר בית המשפט לחברה לחשב את המס על בסיס צבירה חודשית של כלל עסקאותיה מול כל יבואן בנפרד, ובכך לאפשר קיזוז הפסדים כנגד רווחים באותה התקופה.
בפסק דין שניתן ב-15 בספטמבר 2025, הכריע בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו, מפי כבוד השופט ה' קירש, במחלוקת עקרונית בין חברת "טרייד מוביל בע"מ" לבין מנהל מס ערך מוסף תל אביב 3, סביב אופן המיסוי הראוי בעסקאות "טרייד-אין" מורכבות. פסק הדין דחה את שיטת הדיווח העיקרית של החברה, אך קיבל את טענתה החלופית, ובכך קבע הלכה חדשה שעשויה להשפיע על כלל ענף סחר הרכב המשומש בישראל.
מרכזה של המחלוקת הוא מודל הפעילות של "טרייד מוביל" במסגרת מבצעי "טרייד-אין" בשיתוף פעולה עם יבואני רכב גדולים כמו "יפנאוטו", "טלקאר" ו"לובינסקי" בין השנים 2013 ל-2018. במבצעים אלה, לקוח הרוכש רכב חדש מהיבואן יכול למכור את רכבו הישן ל"טרייד מוביל" במחיר הגבוה ממחיר השוק, כאשר סכום זה משמש כזיכוי לרכישת הרכב החדש. בתמורה להתחייבותה לרכוש את הרכבים הישנים בתנאים מועדפים אלו, "טרייד מוביל" מקבלת מהיבואן תשלום, שכונה לעיתים "עמלה" ולעיתים "סבסוד", עבור כל רכב חדש שנמכר במסגרת המבצע.
הבעיה המיסויית נוצרת מכיוון שבשל המחיר הגבוה ששולם עבור הרכב הישן, "טרייד מוביל" מוכרת אותו לעיתים קרובות לצד שלישי במחיר נמוך יותר, כלומר בהפסד. במקביל, על פי חוק מס ערך מוסף, עוסק במכירת רכב משומש מחויב במס רק על ההפרש החיובי (הרווח) בין מחיר המכירה למחיר הרכישה. במצב של הפסד, לכאורה אין חבות במס על עסקת מכירת הרכב הספציפית.
כדי לשקף את מה שלטענתה הוא "הערך המוסף האמיתי" של מכלול הפעילות, "טרייד מוביל" נהגה להוציא "הודעת זיכוי לספרים" בגובה ההפסד שנוצר ממכירת הרכב הישן. הודעת זיכוי פנימית זו הקטינה את סכום העמלה החייבת במס שקיבלה מהיבואן. רשות המסים דחתה נהג זה מכל וכל, וקבעה כי מדובר בשתי עסקאות נפרדות: האחת, מתן שירותי שיווק ליבואן תמורת עמלה החייבת במע"מ מלא. השנייה, עסקת מכר רכב משומש הכפופה להסדר המיוחד בחוק, ללא כל קשר לעמלה. עמדה זו הובילה להוצאת שומת מס בסך של כ-3.97 מיליון שקלים.
השופט קירש דחה את טענתה המרכזית של "טרייד מוביל" וקבע כי אין כל עיגון בחוק לשיטת "הודעות הזיכוי לספרים". הוא קבע כי התנאים להוצאת הודעת זיכוי, כמו ביטול עסקה או שינוי בתנאיה, לא התקיימו כלל ביחסים שבין "טרייד מוביל" ליבואן. יתרה מכך, השופט קבע כי שיטתה של החברה יוצרת עיוות פיסקלי חמור: בעוד "טרייד מוביל" מקטינה באופן חד-צדדי את חבותה במס, היבואן מנגד נותר עם חשבונית מס מקורית על מלוא סכום העמלה, המאפשרת לו לנכות את מלוא מס התשומות. "תוצאה כזו כמובן איננה מוצדקת מבחינה כלכלית או פיסקלית, וחוטאת לעקרון 'מס האמת'", כתב השופט בפסק הדין.
עם זאת, פסק הדין לא הסתיים בניצחון מלא לרשות המסים. השופט קיבל את טענתה החלופית והתקדימית של "טרייד מוביל", לפיה יש לחשב את המס על מכירת הרכבים המשומשים על בסיס מצרפי, ולא עבור כל רכב בנפרד. החברה טענה כי המודל העסקי שלה מבוסס על רכישת "מסות" של רכבים מכל יבואן, תוך הבנה שחלק מהעסקאות יהיו הפסדיות.
השופט קירש קיבל גישה זו וקבע כי פרשנות מצרפית מתיישבת עם תכלית החוק, שמטרתה למסות את הערך המוסף האמיתי של העוסק. הוא ציין כי בעוד התקנות נוקטות לשון יחיד ("רכב פרטי משומש"), החוק עצמו, כחקיקה ראשית, משתמש בלשון רבים ("נכסים משומשים", "מחירם"), ולכן ידו על העליונה. הוא מצא תמיכה נוספת לפרשנות זו בהסדר דומה הקיים בחוק לגבי מיסוי עוסקים בניירות ערך, שם החישוב המצרפי מעוגן במפורש.
לפיכך, נקבע כי יש לערוך ל"טרייד מוביל" שומות חדשות. בשומות אלו, "יוּתר תחשיב מצרפי חודשי בנוגע לכל יבואן בנפרד". משמעות הדבר היא שבכל חודש דיווח, "טרייד מוביל" תוכל לקזז את ההפסדים שנוצרו ממכירת רכבים שמקורם ביבואן א', כנגד הרווחים שנוצרו ממכירת רכבים אחרים מאותו יבואן א' באותו החודש. עם זאת, הודגש כי לא יתאפשר קיזוז הפסדים בין חודש לחודש או בין יבואנים שונים.
ע"מ 38465-02-20
