איש הסוד לשעבר תבע וזכה: בית המשפט פסק פיצוי של מיליוני שקלים לאיש עסקים על בסיס הקלטות סתר
בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע כי איש העסקים שמואל סורין בר אור ישלם כ-5.5 מיליון שקלים לעו"ד אריאל גרבי, ששימש במשך שנים כיד ימינו וניהל עבורו פרויקטי נדל"ן מורכבים בדרום אפריקה. פסק הדין הנדיר התבסס באופן מכריע על סדרת הקלטות שהציג גרבי, בהן תיעד את התחייבויותיו הכספיות של בר אור כלפיו. השופט יעקב שקד מתח ביקורת חריפה על מהימנותו של הנתבע וקבע כי התחייב באופן אישי לתשלומים, למרות נסיונותיו להסתתר מאחורי חברות זרות.
בפסק דין מפורט ומנומק שניתן ב-1 בספטמבר 2025, קיבל בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, בראשות השופט יעקב שקד, את תביעתו של עו"ד אריאל גרבי נגד איש העסקים שמואל סורין בר אור. התביעה, שהוגשה על סך של למעלה מ-11.5 מיליון שקלים, התקבלה בחלקה, והיא חותמת סכסוך ארוך שנים בין שניים שהיו בעבר מקורבים וניהלו מערכת יחסים של אמון מוחלט.
סיפור המעשה מתחיל בשנת 1997, אז הכיר גרבי את בר אור. לאחר שעבד כשכיר במשרדו של עו"ד יעקב וינרוט ז"ל וטיפל בענייניו של בר אור, עבר גרבי בשנת 2002 לעבוד ישירות תחתיו והפך לאיש סודו. הוא ניהל עבורו עניינים משפטיים ועסקיים מורכבים, לרבות בתקופה שבה בר אור הסתבך בפלילים ברומניה, נמלט לישראל וחי תחת זהות בדויה.
בשנת 2008, שיא מערכת היחסים המקצועית והאישית, עקר גרבי עם משפחתו לדרום אפריקה כדי לנהל עבור בר אור שני פרויקטי מגורים יוקרתיים בקייפטאון: פרויקט "בלו" ופרויקט "אמלפי". אולם, בשנת 2015, לאחר השלמת פרויקט אמלפי, פרץ קרע עמוק בין השניים, שהוביל להפסקת עבודתו של גרבי. המחלוקת נסובה סביב ההתחשבנות הכספית, כאשר גרבי טען כי בר אור מנסה להציג רווחיות נמוכה בפרויקט אמלפי באמצעות "העמסת הוצאות פיקטיביות" כדי להקטין את חלקם של שותפים אחרים, וסירב לשתף פעולה עם מהלך זה.
גולת הכותרת של פסק הדין היא המשקל המכריע שנתן השופט שקד להקלטות שהציג התובע, אשר תיעדו שיחות רבות בינו לבין הנתבע. בהקלטות אלו, הודה בר אור באופן ברור וחד משמעי בחובותיו כלפי גרבי. השופט דחה את טענותיו של בר אור כי ההקלטות נערכו, אינן שלמות, או כי הדברים נאמרו תחת לחץ ואיומים במסגרת משא ומתן לפשרה.
"האזנתי בקשב רב להקלטת השיחה… טון דיבורו של הנתבע רגוע וסמכותי, הייתי מתאר אותו אפילו כאבהי/מרותי", כתב השופט שקד. "הוא מתייחס למחלוקת במבט על, בנונשלנטיות, עליונות, מתנשא במידת מה… רושם זה מחזק את מסקנתי בדבר חוסר אמינות של הנתבע והעלאת טענות חסרות בסיס, כגון טענת האיומים, שהינה מופרכת לגמרי".
פסק הדין פירט שתי התחייבויות מרכזיות שנקבעו על בסיס ההקלטות:
- חוב בסך 860,000 דולר: סכום זה סוכם בין הצדדים בגין הפרשי שכר, פיצויי פיטורין, מענקים והחזרי הוצאות מתקופת העסקתו הראשונה של גרבי (2002-2009). השופט קבע כי הנתבע עצמו ערך את התחשיב והודה בחוב זה באופן מפורש בשיחות המוקלטות, ואף איש סודו ועורך דינו, עו"ד ליאור נוימן, העיד כי הסכום סוכם בין הצדדים.
- רווחים מפרויקט אמלפי: בית המשפט פסק לגרבי סך של 500,000 דולר, המהווים את חלקו (10%) ברווחי פרויקט אמלפי. גם כאן, ההכרעה התבססה על אמירות מפורשות של בר אור בהקלטות, בהן העריך את חלקו של גרבי בסכום של 500-600 אלף דולר. השופט דחה את טענתו המאוחרת של בר אור כי הפרויקט היה הפסדי, וקבע כי מדובר ב"גרסה כבושה".
השופט שקד ביקר בחריפות את עדותו של הנתבע לאורך כל פסק הדין. "עדות התובע בנושא זכאותו ל- 860,000 דולר היתה קוהרנטית והשתלבה עם מכלול הראיות, ואילו עדות הנתבע היתה מתחמקת, לא מהימנה ולא התיישבה עם מכלול הראיות", קבע השופט.
לצד קבלת חלק מהתביעה, דחה בית המשפט מספר סעדים נוספים שדרש גרבי. הבולט שבהם הוא תביעתו לקבלת 10% מהזכויות בשני נכסי מקרקעין בנתניה. השופט קבע כי התחייבות כזו, גם אם ניתנה בעל פה, חסרת תוקף משפטי בהיעדר מסמך בכתב, כנדרש על פי חוק המקרקעין. "לא שוכנעתי כי זהו המקרה המיוחד ויוצא הדופן בו מוצדק לסטות מדרישת הכתב. לא מצאתי כי מתקיימת אותה 'זעקת הגינות'", נימק השופט.
כמו כן, נדחתה תביעתו של גרבי לקבלת 10% מרווחי פרויקט "בלו", שכן הפרויקט טרם הושלם ולא הוכח כי צמחו ממנו רווחים כלשהם.
בסופו של דבר, חויב הנתבע לשלם לתובע סכום כולל של 1,360,000 דולר (860,000 דולר בגין החוב הישן ו-500,000 דולר עבור פרויקט אמלפי), אשר יחושבו בערכים שקליים בתוספת הצמדה וריבית על פי המועדים שנקבעו בפסק הדין, וכן שכר טרחת עורך דין בסך 1,180,000 ש"ח וחלק יחסי מהאגרות ששולמו.
ת"א 70901-12-20
