בית המשפט בת"א ידון בסכסוך המיליארדים: נדחה ערעור מקורבם של אוליגרכים רוסים "בתביעת סחיטה" על סך 71 מיליון דולר
במאבק משפטי רב-סיכון הכולל טענות לכפייה וקשרים עם הקרמלין, קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב כי הוא הפורום הראוי לדון בתביעת ענק שהגיש איש העסקים הישראלי ולדימיר פרודקין. בית המשפט דחה ערעור של אלכסיי בלינוב, לכאורה מקורב לקבוצת אלפא החזקה, שביקש לדחות את התביעה מישראל.
בפסק דין מפורט שניתן ב-6 ביולי 2025, השופטת תמר אברהמי מבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו אישרה החלטה קודמת, וקבעה את סמכות השיפוט של ישראל לדון בתביעה העוסקת בהשתלטות בלתי חוקית, לכאורה, על מיזם נדל"ן משמעותי במוסקבה. ההחלטה סוללת את הדרך להמשך הדיון בישראל בתיק המורכב, הכולל טענות לנזקים המוערכים בכ-71 מיליון דולר, וזאת על אף אופיו הבינלאומי של הסכסוך.
התביעה הוגשה על ידי האזרח הישראלי ולדימיר פרודקין ושתי חברות שבבעלותו. בלב התביעה עומדת הטענה כי פרודקין נושל באופן שיטתי ממניותיו בחברה רוסית בשם NVP, באמצעות סחיטה וכפייה, ונאלץ למכור אותן תמורת סכום זעום ביחס לשוויין האמיתי. חברת NVP החזיקה בפרויקט יוקרתי לפיתוח "רובע התיאטרון" במרכז מוסקבה. לטענת התביעה, מהלך הנישול בוצע על ידי גורמים הקשורים לקבוצת "אלפא גרופ", תאגיד רוסי מרכזי, שבראשו עומדים האוליגרכים מיכאל פרידמן וגרמן חאן, שנתונים לסנקציות בינלאומיות ונתבעים גם הם בתיק.
הדמות המרכזית בהחלטה האחרונה של בית המשפט היא אלכסיי בלינוב, הנתבע מספר 1, המתואר בתביעה כאיש הביצוע של המהלך. פרודקין טוען כי בפגישה שהתקיימה בשוויץ בשנת 2013, הציג עצמו בלינוב כנציג "אלפא גרופ" והתפאר בקשריה ההדוקים עם נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, ועם רשויות השלטון. נטען כי בלינוב הציג לפרדוקין "הצעה שאי אפשר לסרב לה": להעביר לידי הקבוצה חלק ניכר ממניות NVP תמורת סכום סמלי, או להתמודד עם דחיית ערעור משפטי קריטי בבתי המשפט ברוסיה, מהלך שהיה מוביל לקריסת הפרויקט כולו.
לחץ זה, לכאורה, הוביל לסדרת הסכמים שלטענת פרודקין בטלים מעיקרם כיוון שנחתמו תחת כפייה. במסגרת אחת העסקאות, נמכרו 40% ממניות NVP תמורת 400 דולר בלבד, בעוד שוויין הריאלי, לפי הנטען, עלה על 32 מיליון דולר. יתרת המניות נמכרו מאוחר יותר בעסקאות שהניבו סך של 25 מיליון דולר, כאשר שוויין הנטען היה קרוב ל-48 מיליון דולר. לאחר מכן, נטען כי החברה כולה נמכרה לצד שלישי תמורת 50 מיליון דולר.
בלינוב ביקש מבית המשפט לדחות את התביעה נגדו בטענת "פורום לא נאות". צוותו המשפטי טען כי עיקר האירועים התרחשו ברוסיה ובשווייץ, וכי הקשר לישראל הוא שולי ומקרי.
עם זאת, השופטת אברהמי דחתה טענה זו ואימצה את קביעת הערכאה הנמוכה יותר, לפיה קיימת זיקה מספקת לישראל. גורם מרכזי בהחלטה היה קיומן של פגישות מכריעות בישראל, לרבות שתי פגישות בין פרודקין לבלינוב וחתימה על אחד ההסכמים המרכזיים. השופטת ציינה כי אף שהרף להוכחת סמכות בשלב מקדמי זה נמוך, התובעים הצליחו להראות כי קיימת "שאלה רצינית שיש לדון בה". לפיכך, נקבע כי הפורום הישראלי ראוי לדון בתביעה, במיוחד לאור העובדה שהתובע הוא אזרח ישראלי ואחת החברות התובעות רשומה בישראל.
בהחלטה נפרדת באותו הליך, דן בית המשפט גם בערעור שהגיש פרודקין בנוגע לנתבע מרכזי אחר, האוליגרך גרמן חאן. צוותו המשפטי של פרודקין ערער על החלטה שביטלה את המצאת כתב התביעה לחאן בכתובתו לשעבר בלונדון. חאן טען בהצלחה כי ההמצאה לא בוצעה כדין, מכיוון שהוא כבר עזב את בריטניה ועבר לרוסיה ביוני 2022, ואף חל עליו איסור כניסה לממלכה המאוחדת (Travel Ban), כך שלא יכול היה להימצא בכתובת זו.
השופטת אברהמי אישרה את קביעת הרשמת כי ההמצאה אינה תקפה, וציינה כי עדויות מומחים הראו שאופן ההמצאה לא היה תקין אפילו לפי כללי הדין האנגלי, שעליהם הסתמכו התובעים. משמעות הדבר היא שבעוד התביעה נגד בלינוב תמשיך להתנהל, על התובעים לבצע ניסיון המצאה חדש ותקין לגרמן חאן.
פסק הדין מדגיש את נכונות בית המשפט להפעיל את סמכותו בסכסוכים בינלאומיים מורכבים בעלי זיקה לישראל, תוך הקפדה על כללי הפרוצדורה הנדרשים להמצאת מסמכים משפטיים לנתבעים בחו"ל. התיק נגד בלינוב ימשיך כעת לשלבים הבאים בבית המשפט המחוזי בתל אביב.
ע"ר 4414-10-24; ע"ר 15559-10-24
