בית המשפט קבע: חברה מחוסלת "תוחזר לחיים" כדי שתוכל להיתבע על ידי רוכשי דירות
בפסק דין תקדימי, הורתה שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, עידית קצבוי, על ביטול חיסולה של חברת הנדל"ן "ק.ד.ש דוידסון נופים בע"מ". ההחלטה התקבלה לבקשתם של 30 רוכשים בקבוצת רכישה, הטוענים כי החברה הוציאה מהם כספים במרמה. החברה חוסלה במרץ 2024, אך כעת תירשם מחדש ותעמוד בפני תביעה משפטית.
בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו קיבל החלטה דרמטית ב-2 ביולי 2025, כאשר הורה על "החייאתה" של חברת "ק.ד.ש דוידסון נופים בע"מ" (להלן: "נופים"), שחוסלה סופית כשנה וארבעה חודשים קודם לכן, ב-17 במרץ 2024. ההחלטה, שניתנה על ידי השופטת עידית קצבוי, מהווה ניצחון משמעותי עבור קבוצה של 30 רוכשי דירות, אשר ביקשו להשיב את החברה לחיים על מנת שיוכלו לנהל נגדה תביעה משפטית. הרוכשים, ביניהם משפחות ספרני, סבג, אלקיים ואחרות, טוענים כי נפלו קורבן למערכת חוזית מורכבת שנועדה להוציא מהם כספים שלא כדין תחת הכסות של "דמי שיווק".
הפרשה החלה כאשר המבקשים התקשרו עם חברת נופים במסגרת קבוצת רכישה שאורגנה על ידה לצורך הקמת פרויקט מגורים בעיר מודיעין. מערכת ההתקשרות כללה מספר גורמים הקשורים זה לזה: חברת נופים, שהוגדרה כ"משווק"; חברת "ק.ד.ש דוידסון החזקות בע"מ" (להלן: "חברת האם"), שהקימה את נופים; חברת ניהול נוספת שהוקמה גם היא על ידי חברת האם; ועורך הדין שלומי בן דוד, שהוגדר בהסכמים כיועצם המשפטי של הרוכשים וכנאמן מטעמם.
ביולי 2024, הגישו הרוכשים תביעה לבית המשפט המחוזי נגד חברת נופים, חברת הניהול ועו"ד בן דוד. בתביעתם, הם דרשו לקבל לידיהם מסמכים ודוחות כספיים, לבטל חלקים מההסכם, לקבל השבה כספית ופיצויים. לטענתם, המבנה התאגידי המורכב שיצרה חברת האם נועד לערבב בין כספים שונים שנגבו מהם, ולהוציא מהם סכומים ניכרים באצטלה של דמי שיווק.
אולם, התביעה נתקלה במכשול בלתי צפוי. באוקטובר 2024, הגישה חברת נופים בקשה לסילוק התביעה על הסף בטענה פשוטה אך מוחצת: היא אינה קיימת עוד. החברה טענה כי חוסלה סופית חודשים לפני הגשת התביעה, ולכן חדלה מלהיות אישיות משפטית שניתן לתבוע. בית המשפט קיבל את הטענה והורה לרוכשים לנקוט בהליך נפרד להחייאת החברה, אם ברצונם להמשיך בתביעה נגדה.
בעקבות זאת, הגישו הרוכשים את הבקשה הנוכחית להחייאת חברת נופים. הם טענו כי החייאת החברה חיונית כדי שיוכלו לממש את זכותם לפנות לערכאות, להוכיח את טענותיהם, ואף לבקש בעתיד את הרמת מסך ההתאגדות ולתבוע באופן אישי את בעלי המניות והמנהלים שפעלו בה.
חברת האם, "ק.ד.ש דוידסון החזקות בע"מ", שהיא בעלת המניות היחידה בחברת נופים, התנגדה נחרצות לבקשה. בטיעוניה, טענה כי החייאת החברה היא מהלך חסר תועלת. לדבריה, חברת נופים רוקנה מכל נכסיה והתחייבויותיה עוד בסוף שנת 2022, ולכן גם אם הרוכשים יזכו בתביעתם, לא יהיה להם ממי להיפרע. עוד טענה חברת האם כי הרוכשים לא התנגדו להליך החיסול בזמן אמת, וכי החייאת החברה תגרור עלויות ומשאבים מיותרים.
השופטת קצבוי דחתה את כל טענות ההתנגדות וקיבלה את בקשת הרוכשים במלואה. בפסק הדין, נימקה השופטת את החלטתה במספר קביעות חשובות. ראשית, היא ציינה כי הבקשה הוגשה בתוך פרק הזמן של שנתיים ממועד החיסול, כפי שדורש החוק. שנית, קבעה כי גם אם החברה ריקה מנכסים, התביעה כוללת סעדים נוספים שאינם כספיים, כמו הדרישה לקבלת מסמכים וחשבונות, אשר לגביהם מצבה הכלכלי של החברה אינו רלוונטי.
יתרה מכך, השופטת קצבוי הדגישה כי טענתם המרכזית של הרוכשים היא שהיה "ערבוב מכוון" בין כספים שנגבו על ידי החברות השונות בקבוצה, ולכן לבירור הטענות נגד חברת נופים ישנה חשיבות מכרעת גם לגבי אחריותם של הנתבעים האחרים בתביעה. בהיבט הכספי, קבעה השופטת כי "אין די בטענה כי חברת נופים נעדרת נכסים כדי למנוע מהמבקשים את יומם בבית המשפט". היא ציטטה פסק דין קודם וקבעה כי גם אם מצפה לרוכשים דרך ארוכה להוכיח את טענותיהם ולאתר נכסים, אין בכך כדי למנוע מהם את הזכות הבסיסית לנהל את ההליך המשפטי.
נקודה נוספת ומשמעותית שציינה השופטת היא העובדה שהרוכשים פנו לחברת נופים בדרישות כבר במהלך שנת 2023, כשנה לפני חיסולה הסופי, אך נציגי החברה לא טרחו ליידע אותם על הליך החיסול המתקרב. באשר לטענת העלויות, קבעה השופטת כי הפתרון לכך הוא האפשרות של חברת האם לדרוש את הוצאותיה במסגרת התביעה העיקרית, ואין בכך כדי לחסום את הרוכשים.
בסופו של דבר, הורתה השופטת על ביטול צו החיסול ועל החייאת החברה, וחייבה את חברת האם לשלם לרוכשים את הוצאות הבקשה בסך 3,000 ש"ח. כעת, לאחר שהוסר המכשול הפרוצדורלי, חברת "ק.ד.ש דוידסון נופים בע"מ" תירשם מחדש בפנקסי רשם החברות, והדרך פתוחה בפני 30 הרוכשים להמשיך בתביעתם המקורית. שמות עורכי הדין שייצגו את הצדדים לא צוינו בפסק הדין.
ת"א 33232-07-24
