הקבלן קיזז חצי מיליון שקל בטענת איחור, ביהמ"ש קבע: "טענה כבושה" וחייב אותו להשיב את הכסף
בית המשפט המחוזי קיבל חלקית את תביעתה של חברת סמט נגד עומר הנדסה. נקבע כי הקבלן הישראלי לא הוכיח את הנזקים שייחס לקבלן המשנה הבלגי, אך מנגד נדחתה תביעת פיצויים של למעלה מ-1.2 מיליון שקל שהגישה סמט בגין "המתנה" לתחילת השלב השני בפרויקט בניית "מגדל הפניקס" בבני ברק.
בפסק דין מפורט שניתן בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, התקבלה באופן חלקי תביעתה של חברת "סמט-גראונדווטר טכניקס", חברה בלגית המתמחה בהשפלת מי תהום , נגד חברת "עומר הנדסה ובניה (1986) בע"מ". הסכסוך המשפטי נסוב סביב הסכם לביצוע עבודות להשפלת מי תהום בפרויקט להקמת בניין רב קומות בבני ברק, שכונה "מגדל הפניקס". השופטת הדסה אסיף קבעה כי עומר הנדסה קיזזה שלא כדין סכום של 584,000 ש"ח מחשבונותיה של סמט, וחייבה אותה להשיב את הסכום במלואו, אך דחתה את רכיבי התביעה המרכזיים הנוספים שהגישה החברה הבלגית.
ההתקשרות בין הצדדים החלה ב-8 באוגוסט 2017, כאשר עומר הנדסה, ששימשה כקבלן המבצע של הפרויקט, שכרה את שירותיה של סמט לביצוע עבודות חיוניות של השפלת מי תהום, לצורך בניית הקומות התת-קרקעיות של המגדל. לטענת סמט, כבר מתחילת הדרך הפרה עומר הנדסה את ההסכם, עיכבה תשלומים, דרשה שינויים בתכנון והגדילה את היקף העבודות מבלי לשלם על כך. מנגד, טענה עומר הנדסה כי תביעתה של סמט מופרזת וכל מטרתה היא ניסיון להוציא ממנה כספים בתואנות שווא.
סלע המחלוקת המרכזי נגע לקיזוז בסך 584,000 ש"ח בתוספת מע"מ שביצעה עומר הנדסה מהתשלומים שהגיעו לסמט. עומר הנדסה טענה כי הקיזוז היה מוצדק, שכן סמט איחרה בהפעלת מערכת השאיבה המלאה, וגרמה בכך לעיכוב של חודשיים בהתקדמות הפרויקט ולנזקים כבדים.
השופטת אסיף ניתחה לעומק את סוגיית האיחור וקבעה כי אכן היה עיכוב מצדה של סמט. מפרוטוקולים של ישיבות שהתקיימו בזמן אמת עלה כי נציגיה של סמט הודו בעיכובים, התנצלו עליהם ואף ציינו כי לא יוכלו לעמוד בלוחות הזמנים להם התחייבו בשל "בעיות של כוח אדם". בית המשפט דחה את טענת סמט כי הפרוטוקולים, שנכתבו בעברית, לא שיקפו את המציאות, וקבע כי לחברה היו נציגים דוברי עברית שיכלו להעיר את הערותיהם בזמן אמת.
אולם, על אף הקביעה כי סמט אכן איחרה, פסקה השופטת כי עומר הנדסה לא הייתה זכאית לבצע את הקיזוז. הסיבה המרכזית לכך היא שהטענה לנזקים שנגרמו בפועל הייתה "טענה כבושה". בזמן אמת, עומר הנדסה לא טענה לנזקים ישירים אלא רק הביעה חשש מקנסות שיוטלו עליה על ידי מזמין העבודה- קנסות שבסופו של דבר כלל לא הוטלו. רק בשלב מאוחר מאוד, בנובמבר 2020, ביצעה את הקיזוז בפועל ורק בדצמבר 2020 שלחה "ניתוח מחיר" מפורט לנזקיה הנטענים.
יתרה מכך, בית המשפט מצא פגמים מהותיים בתחשיב הנזק עצמו. התחשיב התבסס על משכורות והוצאות משנת 2020, בעוד שהעיכוב הנטען התרחש באמצע 2018. בנוסף, לא הוכח קשר סיבתי בין האיחור של סמט לבין הנזקים הנטענים. השלב השני של הפרויקט התעכב במשך למעלה משנה מסיבות שאינן קשורות לסמט כלל, ולכן עומר הנדסה לא הוכיחה שהיא נאלצה לשלם משכורות נוספות דווקא בגלל העיכוב של סמט. כמו כן, רכיבי נזק נוספים כמו עלויות שמירה, שכירת משרדים וציוד מכני הנדסי, לא הוכחו כנדרש. לאור כל זאת, חויבה עומר הנדסה להשיב לסמט את מלוא סכום הקיזוז.
בנוסף, קיבל בית המשפט את דרישתה של סמט לתשלום בסך 127,440 ש"ח בגין תחזוקה שוטפת לחודשים יוני ויולי 2018. עומר הנדסה טענה כי התשלום מגיע רק מהפעלת המערכת במלואה, אך השופטת קבעה כי לשון ההסכם קובעת שהתשלום יחל "מיום הפעלת המשאבות", ולא "מהפעלת כל המשאבות".
התביעה כללה גם דרישה לתשלום בגין שורה של עבודות נוספות בסך 282,080 ש"ח. בית המשפט קיבל חלק ניכר מדרישות אלה, ומתח ביקורת על עומר הנדסה שבכתב ההגנה הודתה בחובתה לשלם עבור חלק מהעבודות, אך בפועל לא שילמה דבר. בסך הכל, חויבה עומר הנדסה לשלם לסמט כ-210,000 ש"ח בגין רכיב זה.
עם זאת, התביעה לא התקבלה במלואה. בית המשפט דחה את דרישתה המשמעותית ביותר של סמט, פיצוי בסך 1,296,705 ש"ח בגין "הוצאות נוספות ונזקי הפרה". סמט טענה כי נאמר לה בעל פה להתכונן עם ציוד ועובדים באתר החל מאוקטובר 2020, אך בפועל העבודות החלו רק בינואר 2021. השופטת דחתה טענה זו מכל וכל, וקבעה כי סמט לא הציגה כל ראיה לכך שנדרשה לכך על ידי עומר הנדסה, וכי התחשיב שהציגה התבסס על מסמכים פנימיים שלה בלבד, ללא הוכחת נזק ממשי. גם דרישה לפיצוי בגין "עגמת נפש" בסך 30,000 ש"ח נדחתה, בנימוק שככלל, חברות אינן זכאיות לפיצוי בראש נזק זה.
ת"א 30873-02-21
