פסיקה דרמטית: הקלה משמעותית במע"מ לחברות האשראי על עסקאות בחו"ל; המדינה תספוג הפסד הכנסות של מאות מיליוני שקלים
בית המשפט המחוזי קבע כי עמלות הנגבות על עסקאות שבהן הכרטיס "פוגש" פיזית בית עסק בחו"ל יחויבו במע"מ בשיעור אפס. עם זאת, בעסקאות מקוונות ומרחוק, המס המלא ימשיך לחול ברוב המקרים, למעט בענפים ספציפיים. פסק הדין צפוי להשפיע באופן רוחבי על תמחור השירותים לצרכן הישראלי.
פסק דין תקדימי שניתן בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו ב-6 באוגוסט 2025, על ידי כבוד השופט ה' קירש, קובע הסדר חדש ומשמעותי בנוגע לחיוב מס ערך מוסף (מע"מ) על עמלות שגובות חברות האשראי הישראליות בגין עסקאות בינלאומיות. פסק הדין קיבל באופן חלקי את ערעורן של ארבע חברות האשראי הגדולות בישראל – כרטיסי אשראי לישראל (כאל), ישראכרט, מקס איט פיננסים ופרימיום אקספרס – נגד רשות המסים. ההחלטה צפויה להביא להפסד הכנסות משמעותי לקופת המדינה, המוערך במאות מיליוני שקלים, אך עשויה גם להשפיע על כיסו של הצרכן הישראלי המרבה לבצע רכישות בחו"ל.
לב המחלוקת המשפטית, שנגעה לשומות מס שהוצאו לחברות על פני השנים 2012 עד 2016, נסובה סביב שתי עמלות מרכזיות הנגבות בעסקאות בינלאומיות: "העמלה הצולבת" ו"עמלת המט"ח". היקף המס שעמד במחלוקת היה עצום: כ-132 מיליון ש"ח בגין העמלה הצולבת וכ-121 מיליון ש"ח בגין עמלת המט"ח, וזאת במונחי קרן בלבד. חברות האשראי טענו כי עמלות אלו צריכות להיות חייבות במע"מ בשיעור אפס, בדומה לשירותי יצוא אחרים. מנגד, רשות המסים דרשה לחייב את מלוא סכומי העמלות במס בשיעור מלא.
השופט קירש ביצע בפסיקתו הבחנה מהותית בין שני סוגי עסקאות: עסקאות "במסמך מלא" (Card Present), שבהן כרטיס האשראי הפיזי או הטלפון הנייד באים במגע עם מסוף תשלום בבית העסק בחו"ל, לבין עסקאות "במסמך חסר" (Card Not Present), המתבצעות מרחוק, למשל דרך האינטרנט או בטלפון.
בנוגע לעסקאות "במסמך מלא", קיבל בית המשפט את עמדת חברות האשראי במלואה וקבע כי הן העמלה הצולבת והן עמלת המט"ח הנגבות בגינן יחויבו במע"מ בשיעור אפס. הנימוק המרכזי להחלטה זו הוא שבעסקאות אלו, ניתן לקבוע בוודאות כי מחזיק הכרטיס הישראלי שוהה פיזית מחוץ לישראל בעת ביצוע הרכישה. על פי חוק המע"מ, הטבת מס בשיעור אפס ניתנת על שירותים לתושבי חוץ, אך נשללת אם השירות ניתן "גם לתושב ישראל בישראל". השופט קבע כי מאחר שהלקוח הישראלי נמצא בחו"ל, התנאי השולל את ההטבה אינו מתקיים, ולכן יש לעודד את "יצוא השירותים" באמצעות מתן שיעור המס המופחת.
המצב מורכב יותר בעסקאות "במסמך חסר". במקרים אלה, לא ניתן לדעת בוודאות היכן נמצא הצרכן הישראלי בעת ביצוע הרכישה – האם הוא מזמין מראש שירותי תיירות מביתו בישראל, או מבצע רכישה מקוונת בזמן שהוא כבר שוהה בחו"ל. בית המשפט דחה את טענת חברות האשראי לפיה יש להחיל באופן גורף מס בשיעור אפס על כל העסקאות המקוונות מול בתי עסק זרים.
עם זאת, השופט יצר מנגנון פשרה, וקבע כי גם בחלק מעסקאות אלו יחול מס בשיעור אפס, אך רק בענפים מסוימים שבהם קיימת סבירות גבוהה ביותר שהשירות או המוצר נצרכים באופן מידי בזמן השהות בחו"ל, ולא הוזמנו מראש מישראל. הרשימה שקבע בית המשפט כוללת, בין היתר, מסעדות וברים, מרכולים, תחנות דלק, חנויות הלבשה פיזיות, מוניות ותחבורה ציבורית עירונית. מנגד, בענפים כמו הזמנת טיסות, בתי מלון והשכרת רכב, שבהם נפוץ לבצע הזמנות מראש מישראל, יחול מס בשיעור מלא. על חברות האשראי הוטל הנטל לספק לרשות המיסים את הנתונים המפורטים ליישום הבחנה זו.
במסגרת פסק הדין, נדחו מספר טענות נוספות שהעלו חברות האשראי בניסיון להפחית את חבות המס שלהן. בין היתר, נדחתה הטענה כי יש לקזז מהעמלה החייבת במס את התשלומים שהן מעבירות לארגוני האשראי הבינלאומיים (כמו ויזה ומאסטרקארד), וכן את התשלומים המועברים לבנקים במסגרת הסכמי הנפקה משותפים של כרטיסים "בנקאיים". השופט קבע כי תשלומים אלה מהווים הוצאה עסקית של החברות, ואין לראות בהם כהפחתה מההכנסה החייבת במס מלכתחילה.
פסק הדין הכריע גם בסוגיות פרטניות שנגעו לחברת פרימיום אקספרס, המנפיקה את כרטיסי אמריקן אקספרס. בית המשפט קיבל את עמדת רשות המיסים וקבע כי כספי השתתפות בהוצאות שיווק שקיבלה החברה מאמריקן אקספרס העולמית חייבים במס מלא, וכן נדחה ערעורה של החברה בעניין חיוב עמלת משיכת מזומנים על ידי תיירים בישראל.
לסיכום, פסק הדין מהווה ניצחון חלקי אך משמעותי לחברות האשראי, ומצייר קו ברור יותר בגבולות החיוב במע"מ על שירותים פיננסיים בעידן הגלובלי והדיגיטלי. ההשלכות הכלכליות של ההחלטה יתבררו במלואן לאחר שרשות המיסים תיישם את ההנחיות החדשות ותחשב מחדש את השומות, אך כבר כעת ברור כי מדובר באחת ההכרעות הפיסקליות החשובות של השנים האחרונות בתחום.
ע"מ 67212-03-18
