קבוצת מזרחי ובניו תפצה דיירים בהוד השרון בלמעלה מ-830,000 ש"ח עקב ליקויי בנייה
בית המשפט דחה את כל טענות הסף של חברת הבנייה, ובהן התיישנות ושיהוי, ומתח ביקורת על ניסיונה "להתחמק מבירור טענות לגיטימיות". עם זאת, סכום הפיצוי שנפסק נמוך משמעותית מ-3.8 מיליון השקלים שדרשו הדיירים.
בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו פסק ביום 18 באוגוסט 2025, כי על חברת "קבוצת מזרחי ובניו השקעות בע"מ" לפצות את בעלי הדירות ונציגות הבית המשותף בבניין ברחוב גולדה מאיר 17 בהוד השרון, בסכום כולל של 710,250 ש"ח בתוספת מע"מ (כ-831,000 ש"ח). פסק הדין, שניתן על ידי השופט גלעד הס, מגיע בתום מאבק משפטי ממושך שהחלו הדיירים עקב שורה ארוכה של ליקויי בנייה ברכוש המשותף בבניין המגורים היוקרתי.
הפרשה החלה לאחר אכלוס הבניין, המונה 13 קומות ו-34 דירות, בשנת 2015. לטענת הדיירים, זמן קצר לאחר כניסתם לדירות החלו להתגלות פגמים וליקויים רבים ברכוש המשותף. הם טענו כי פניותיהם לחברה לתיקון הליקויים לא נענו באופן מספק, וכי התיקונים שבוצעו היו חלקיים ובלתי מקצועיים, מה שהוביל אותם להגיש תביעה משפטית באוקטובר 2021. הדיירים הגישו תביעה על סך של כ-3.8 מיליון ש"ח. סכום זה התבסס על חוות דעת של מומחים מטעמם וכלל עלויות תיקון הליקויים בסך של כ-3.46 מיליון ש"ח , וכן פיצוי בסך 170,000 ש"ח בגין ירידת ערך ו-170,000 ש"ח נוספים בגין עוגמת נפש.
מנגד, חברת הבנייה כפרה ברוב הטענות והעלתה שורה של טענות סף במטרה לדחות את התביעה על הסף. בין היתר טענה החברה להתיישנות, שיהוי בהגשת התביעה, חוסר סמכות של נציגות הדיירים, ואף טענה כי התביעה הינה "טורדנית וקנטרנית" ומוגשת בחוסר תום לב.
השופט הס דחה את כל טענות הסף של הנתבעת באופן נחרץ, ואף מתח ביקורת חריפה על עצם העלאתן. בנוגע לטענת ההתיישנות, קבע השופט כי התביעה הוגשה בבירור לפני שחלפו שבע שנים ממועד מסירת הרכוש המשותף. הוא הוסיף וציין כי "מוטב היה שהנתבעת לא הייתה מעלה טענה זו, ומשהועלתה דינה להידחות". גם יתר טענות הסף נדחו, כאשר השופט קובע כי הן "אוסף טענות קלושות, אשר חלקן לא מבוסס בטיעון עובדתי כלשהו וחלקן נוגד הלכה ברורה של בית המשפט העליון". השופט אף הוסיף כי התנהלות זו של החברה תילקח בחשבון בעת פסיקת ההוצאות.
בליבת פסק הדין עמדו חוות הדעת של שני מומחים שמונו מטעם בית המשפט: המהנדס אייל שנהב בתחום ליקויי הבנייה והמהנדס רפי אהרוני בתחום המערכות האלקטרומכניות. השופט אימץ את רוב קביעותיהם, תוך שהוא מציין את הפערים העצומים והבלתי סבירים בין חוות הדעת של מומחי הצדדים, שהגיעו לפער של כ-97% בתחום המערכות האלקטרומכניות.
בין הליקויים המרכזיים שנקבע כי על החברה לפצות בגינם ניתן למצוא:
ליקויים הנדסיים: רטיבות משמעותית בתקרות המרפסות, ליקויים ברצפת החניון, וליקויים נוספים שעלות תיקונם הכוללת, לרבות פיקוח הנדסי, הוערכה על ידי בית המשפט בסך של 565,125 ש"ח בתוספת מע"מ.
ליקויים במערכות אלקטרומכניות: כשלים במערכת נקזי הגשם וניקוז הגינות, צורך בהחלפת המזגן בחדר האשפה למערכת מתאימה, והשלמת מאצרה לגנרטור החירום. עלות תיקון ליקויים אלו נקבעה על סך של 145,125 ש"ח בתוספת מע"מ.
אחת הסוגיות המרכזיות בדיון הייתה זכותה של הנתבעת לבצע את התיקונים בעצמה. החברה טענה כי הדיירים מנעו ממנה לתקן את הליקויים. השופט דחה טענה זו וקבע כממצא עובדתי כי הדיירים נתנו לחברה הזדמנויות רבות לבצע תיקונים, גם לאחר הגשת התביעה, אך זו "כשלה בכך". לאור הכחשת הליקויים על ידי החברה, חלוף הזמן הרב מאז המסירה וכישלונותיה הקודמים בתיקון, שלל בית המשפט מהחברה את הזכות לבצע את התיקונים בעצמה וחייב אותה בפיצוי כספי.
עם זאת, תביעות הדיירים לפיצוי בגין ירידת ערך ועוגמת נפש נדחו. השופט קבע כי טענה לירידת ערך מחייבת הוכחה באמצעות חוות דעת שמאית, שלא הוגשה , וכי הליקויים שנפסקו, הגם שהם קיימים, לא השפיעו באופן ממשי על חיי היומיום של הדיירים במידה המצדיקה פיצוי בגין עוגמת נפש.
בסופו של דבר, בנוסף לפיצוי הכספי, חויבה קבוצת מזרחי ובניו לשאת בחלק הארי של הוצאות המשפט של הדיירים, לרבות 75% מעלות מומחי בית המשפט, 50% מעלות מומחיהם, וחלק יחסי מאגרת בית המשפט. כמו כן, נפסקו לטובת הדיירים שכר טרחת עורך דין בסך 40,000 ש"ח.
ת"א 66530-10-21
