"משתמשים לרעה בהליכי משפט": ביהמ"ש דחה על הסף תביעה נוספת של בני זוג נגד בנק מזרחי-טפחות וחייב אותם בהוצאות לאוצר המדינה
השופטת יעל בלכר מהמחוזי בת"א מתחה ביקורת חריפה על בני הזוג סימון, שהגישו מאות הליכים משפטיים למרות צו חוסם מהעליון. השופטת קבעה כי התנהלותם מהווה "שימוש לרעה בהליכי בית משפט" והורתה להעביר את פסק הדין לעיון פרקליטות המחוז ומנהל בתי המשפט לבחינת אכיפת הצו
בפסק דין חריף ויוצא דופן, דחה בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו תביעה נוספת שהגישו בני הזוג אברהם ובת ציונה סימון נגד בנק מזרחי טפחות ונתבעים נוספים. השופטת יעל בלכר הורתה על סילוק התביעה על הסף, תוך שהיא קובעת כי הגשתה עומדת בניגוד לצו חוסם שהוציא נגדם בית המשפט העליון ומהווה שימוש לרעה בהליכי משפט. בנוסף להוצאות לטובת הנתבעים, חויבו התובעים בתשלום הוצאות לאוצר המדינה בשל העומס שהם יוצרים על מערכת המשפט. פסק הדין ניתן ביום 27 במאי 2025.
הסאגה המשפטית של בני הזוג סימון, כפי שעולה מפסק הדין, נמשכת למעלה מעשור. לאחר שנקלעו לקשיים כלכליים ואיבדו את נכסיהם במסגרת הליכי מימוש משכנתא, הם פתחו במאות הליכים משפטיים בערכאות שונות ברחבי הארץ. טענתם המרכזית, שחזרה על עצמה בתביעות רבות, היא שפסקי הדין וההחלטות בעניינם הושגו במרמה וקנוניה, וכי לא ניתן להם יומם בבית המשפט. התנהלותם, כפי שתוארה בפסק דין קודם של בית המשפט העליון, יצרה "מעגל אינסופי, המזין את עצמו", כאשר כל דחייה של תביעה מובילה להגשת תביעה חדשה לביטול ההחלטה הקודמת.
בשל התנהלות זו, הוציא בית המשפט העליון ב-11 בנובמבר 2021 צו חוסם נגד בני הזוג, האוסר עליהם להגיש הליכים משפטיים חדשים בבקשה לבטל החלטות חלוטות עד ל-1 בינואר 2027. הצו נועד לשים קץ למחזור התביעות ולמנוע את המשך ההכבדה על מערכת המשפט.
למרות הצו, ב-27 בינואר 2025, הגישו בני הזוג את התביעה הנוכחית לבית המשפט המחוזי בתל אביב. בתביעתם ביקשו סעד כספי בסך 80,000 ש"ח (שבהמשך ביקשו לתקן ל-12.8 מיליון ש"ח), וכן שורה של סעדים הצהרתיים ואחרים. בין היתר, דרשו לסגור תיק הוצאה לפועל למימוש משכנתא על דירתם באשדוד , לאסור על הבנק "לשווק משכנתאות במדינת ישראל", ולקבוע כי פתיחת תיק ההוצאה לפועל נעשתה באמצעות "שטר כוזב" ובמרמה. הנתבעים הגישו בקשה לסילוק התביעה על הסף, בטענה שהיא מפרה את הצו החוסם ומהווה שימוש לרעה בהליכי משפט.
השופטת בלכר קיבלה את טענות הנתבעים במלואן. היא קבעה כי התביעה שהוגשה היא בדיוק מסוג ההליכים שהצו החוסם נועד למנוע. התובעים ניסו, למעשה, לבטל פסק דין חלוט משנת 2012, שדחה את תביעתם נגד הבנק באותו עניין, בטענה שהסכמתם לדחייה הושגה במרמה. השופטת דחתה את טענת התובעים לפיה הצו אינו חל כיוון שהנתבעים הנוכחיים לא היו צד להליך בו ניתן, וקבעה כי פרשנות מצמצמת כזו חותרת תחת תכליתו של הצו.
פסק הדין מדגיש את התנהלותם הבעייתית של התובעים כ"שימוש לרעה בהליכי בית משפט". השופטת ציינה כי התובעים לא דיווחו כנדרש בכתב התביעה על הליכים קודמים ודומים שהם מנהלים, ואף ניסו "לעקוף את הצו החוסם" באמצעות בקשות לאיחוד הדיון עם תיקים אחרים שהוגשו טרם מתן הצו. התנהלות זו, קבעה השופטת, מעוררת חשש ל"בחירת פורום" (Forum Shopping) במטרה להשפיע על זהות השופט שידון בעניינם.
בצעד חריג, לא הסתפקה השופטת בסילוק התביעה ופסיקת הוצאות בסך 25,000 ש"ח לטובת הנתבעים. היא הוסיפה וקבעה כי בשל העומס שהתנהלותם גורמת למערכת המשפט "על חשבון כלל ציבור המתדיינים", יש לחייבם בתשלום הוצאות בסך 10,000 ש"ח נוספים לטובת אוצר המדינה.
בסיום פסק הדין, הורתה השופטת בלכר להעביר עותק ממנו לפרקליטת מחוז תל אביב (אזרחי) ולמנהל בתי המשפט. היא ציינה כי נראה שפסיקת הוצאות לבדה אינה מסייעת באכיפת הצו החוסם, וכי יש מקום שהפרקליטות תבחן את אכיפתו "ביחס למלוא ההשלכות המתבקשות ממצב בו בעלי הדין… עושים ימים כלילות כדי לחתור תחתיו". בכך, אותת בית המשפט כי ייתכן ויופעלו סנקציות חריפות יותר נגד מי שמפרים צווים שיפוטיים באופן סדרתי.
ת"א 69994-01-25
