תביעה יצוגית על הודעות "ספאם": מפעל הפיס ישלם 777,000 שקלים
בית המשפט המחוזי אישר הסדר פשרה במסגרתו יועבר הסכום לקרן ציבורית שתתמקד בהגנת הפרטיות, זאת לאחר שתבעים טענו כי מפעל הפיס המשיך לשלוח להם מסרונים ואימיילים פרסומיים גם לאחר שביקשו להפסיק את המנוי או להיות מוסרים מרשימת התפוצה. השופט יעקב שקד הפחית באופן משמעותי את שכר הטרחה והגמול שביקשו התובעים ובא כוחם.
בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו אישר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית נגד מפעל הפיס, במסגרתו תשלם החברה פיצוי כולל בסך 777,000 שקלים. פסק הדין, שניתן ב-12 ביוני 2025 על ידי השופט יעקב שקד , מסיים הליך משפטי שהחל בנובמבר 2019 ועסק בטענות על משלוח הודעות פרסומת בניגוד לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, הידוע בכינוי "חוק הספאם".
התביעה הוגשה על ידי שני אזרחים, שוהם אבן וזיו אלמקיים אשר לטענתם, מפעל הפיס המשיך לשלוח להם דברי פרסומת למרות בקשות מפורשות להסרה. התובע הראשון, מר אבן, הודיע על ביטול מנוי הפיס שלו באמצעות פקס, אך המשיך לקבל מסרונים והודעות דוא"ל ממועדון ההטבות "פיס פלוס". התובע השני, מר אלמקיים, ביקש באמצעות דואר אלקטרוני להפסיק לקבל פרסומות במסרונים, ואף קיבל על כך אישור, אך ההודעות המשיכו לזרום למכשיר הטלפון שלו. בכתב התביעה נטען כי פעולות אלו של מפעל הפיס מהוות פגיעה בפרטיות, הטרדה ובזבוז משאבים, וכי הן מקימות עילה נזיקית לפי סעיף 30א לחוק התקשורת.
מנגד, מפעל הפיס טען להגנתו כי הוא חברה לתועלת הציבור שפועלת לא למטרות רווח וכי אינו שולח פרסומות ללא הסכמה מפורשת מהנמענים. עוד טען מפעל הפיס כי התובעים ניסו לייצר עילת תביעה בחוסר תום לב, בכך שבחרו לבקש את הסרתם מרשימות התפוצה בדרכים שאינן תואמות את המנגנונים שהועמדו לרשותם. כמו כן, נטען כי כל הכשלים הנטענים תוקנו ואין עוד צורך בהליך.
לאחר הליך גישור שלא צלח ודיון הוכחות שנערך , הגיעו הצדדים להסדר פשרה. על פי ההסדר, מפעל הפיס לא הודה בטענות נגדו, אך הסכים לשלם סכום כולל של 777,000 שקלים. אחד ההיבטים המרכזיים בהסדר הוא אופן חלוקת הפיצוי. בשל הקושי המעשי לאתר את כל חברי הקבוצה שנפגעו – כלומר, כל מי שקיבל הודעות פרסומת שלא כדין בשבע השנים שקדמו להגשת התביעה – הוחלט כי סכום הפיצוי כולו יועבר לקרן לניהול ולחלוקת כספים שנפסקו כסעד. בהמלצת בית המשפט, הוסכם כי הכספים שיועברו לקרן ייועדו לסוגיות ולעניינים התורמים להגנת הפרטיות. השופט שקד ציין כי אף שדרך המלך היא מתן פיצוי ישיר לחברי הקבוצה, כאשר הדבר אינו מעשי, העברה לקרן ציבורית משרתת את מטרות החוק של אכיפה והרתעה.
בנוסף לפיצוי הכספי, בעקבות הגשת התביעה, מפעל הפיס כבר פעל לתיקון הליקויים. בין היתר, נוספה אפשרות הסרה נוחה באמצעות מסרון חוזר, הוטמע מנגנון הסרה אוטומטי למנויים שמבטלים את חברותם, וניתנה הקפדה יתרה על הופעת המילה "פרסומת" בהודעות.
סוגיה נוספת שזכתה להתייחסות נרחבת בפסק הדין היא הגמול לתובעים המייצגים ושכר הטרחה לעורך דינם. הצדדים הגישו הסכמה על גמול בסך 35,000 שקלים לכל אחד מהתובעים ושכר טרחה בסך 163,000 שקלים לעורך דינם. סכום זה, המסתכם ב-233,000 שקלים (כ-30% מסכום הפשרה הכולל), נתקל בהתנגדותו של השופט שקד. הוא קבע כי לסכום זה "אין הצדקה בנסיבות העניין" וכי הוא חורג מהתקרה המקסימלית שנקבעה בפסיקת בית המשפט העליון בפרשת רייכרט. לאחר ששקלל את מורכבות ההליך, התועלת לציבור והימשכות התיק כחמש שנים, הפחית השופט את סך הגמול ושכר הטרחה ל-20% מסכום הפשרה, כלומר לסך של 155,400 שקלים.
באישורו את ההסדר, קבע השופט כי הוא "ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה". עמדת היועצת המשפטית לממשלה הייתה כי אין מניעה לאשר את ההסדר.
ת"צ 54313-11-19
