בהחלט, הנה ידיעה עיתונאית המבוססת על פסק הדין שסיפקת.
ה"מעין שותפות" שלא הייתה: נדחתה תביעת ענק בסך 5.6 מיליון ש"ח נגד מנהל עבודה בכיר ובני משפחתו
בית המשפט המחוזי בבאר שבע דחה את טענות חברת "ש.י. דחפורים" לקיומה של מערכת יחסים מיוחדת שהופרה, וקבע כי לא הוכח קיומו של הסכם "מעין שותפות". במקביל, קיבל בית המשפט באופן חלקי תביעה שכנגד וחייב את החברה לשלם קרוב למיליון שקלים לחברת "מובילי יונייטד" שבבעלות משפחת הנתבעים, בגין עבודות שבוצעו ולא שולמה עבורן התמורה.
פסק דין שניתן ב-18 באוגוסט 2025 על ידי שופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע, גד גדעון, חותם סכסוך עסקי ואישי מורכב בין חברת עבודות העפר "ש.י. דחפורים בע"מ" ובעליה, טל יטקובסקי, לבין מנהל העבודה הבכיר שלה לשעבר, פראג' אבו קרינאת, בניו ובהם שאדי אבו קרינאת, וחברת "מובילי יונייטד עבודות עפר בע"מ" שבבעלותם. בית המשפט דחה במלואה תביעה עיקרית בסך של כ-5.6 מיליון שקלים שהגישה "ש.י. דחפורים", תוך שהוא קובע כי התובעים לא הצליחו להרים את הנטל ולהוכיח את טענתם המרכזית לקיומה של "מעין שותפות" בין הצדדים, שהופרה לכאורה על ידי הנתבעים.
תחילתה של הפרשה במערכת יחסים ארוכת שנים בין משפחת יטקובסקי למר פראג' אבו קרינאת. פראג' הועסק על ידי אביו של טל, עדי יטקובסקי ז"ל, במשך 14 שנים, והמשיך לעבוד בחברת "ש.י. דחפורים" שהוקמה בשנת 2003, מיד לאחר מכן. עם השנים, הוא התקדם מתפקיד מפעיל ציוד הנדסי לתפקיד מנהל העבודה הבכיר ביותר בחברה. לטענת התובעים, במסגרת תפקידו היה פראג' אמון על ניהול כלל הפעילות בשטח, לרבות גיוס עובדים, פיקוח, ניהול הציוד, והיה חשוף לכל המידע העסקי והמסחרי הרגיש ביותר של החברה, לרבות תמחורים, הצעות מחיר והסכמים עם הלקוחה היחידה של החברה, "רותם אמפרט נגב" מקבוצת כי"ל.
בליבת התביעה שהגישה "ש.י. דחפורים" עמדה הטענה כי על בסיס יחסי האמון העמוקים, נרקמה בין הצדדים "מעין שותפות". במסגרתה, כך נטען, אפשרה החברה לפראג' ולמשפחתו להשתלב בפעילותה באמצעות הכלים ההנדסיים הפרטיים שלהם, תחילה תחת עוסק מורשה של בנו, שאדי, ובהמשך באמצעות חברת "יונייטד". התובעים טענו כי "יונייטד" צמחה בזכות שיתוף הפעולה, כאשר "ש.י. דחפורים" אף ויתרה על חלקה ברווחים מהעבודות שביצעה "יונייטד" ונשאה בחלק מעלויות התפעול שלה.
היחסים, לטענתם, עלו על שרטון בשנת 2018 עם העסקתו של מנהל חדש בחברה, מה שגרם לפראג' לחוש שמעמדו נפגע. מאז, כך נטען, החלו הנתבעים לפעול במטרה "לגזול" הזדמנויות עסקיות מ"ש.י. דחפורים". הם הואשמו כי ניצלו את המידע המסחרי הסודי של החברה כדי להתחרות בה ישירות, הגישו הצעות מחיר לחברות אחרות בקבוצת כי"ל מאחורי גבם של התובעים, ואף זכו בחוזים. בנוסף, יוחסו להם התנהגות מתריסה, סירוב לקבל מרות, ואף הוצאת דיבה בטענה ש"ש.י. דחפורים" עומדת בפני פשיטת רגל. על רקע זה, תבעה החברה פיצויים בגין גזל הזדמנות עסקית, שימוש בסודות מסחריים, הפרת חובות אמון ונאמנות, תרמית, לשון הרע ועוד.
מנגד, הנתבעים הכחישו את הטענות מכל וכל. לטענתם, התביעה שהוגשה נגדם אינה אלא "תביעת השתקה" חסרת בסיס, שנועדה להקדים תרופה למכה ולהוות משקל נגד לתביעה שהם התכוונו להגיש בגין כספים ש"ש.י. דחפורים" חבה להם. הם טענו כי מעולם לא התקיימה "מעין שותפות", וכי מערכות היחסים היו נפרדות וברורות: בין החברה לפראג' שררו יחסי עובד-מעביד, ובין "ש.י. דחפורים" ל"יונייטד" התקיימו יחסי מזמין-קבלן משנה. באשר לזכייתה של "יונייטד" בעבודות מול חברות בקבוצת כי"ל, נטען כי הדבר נעשה באופן עצמאי ולגיטימי, לאחר ששאדי פנה ביוזמתו וזכה במכרזים.
במסגרת ההליך, הגישה "יונייטד" תביעה שכנגד על סך של כ-1.47 מיליון שקלים. סכום זה כלל דרישה לתשלום של 986,468 ש"ח עבור עבודות שבוצעו בחודשים יוני-אוגוסט 2020 ולא שולמו, וכן פיצוי בסך 483,000 ש"ח בגין נזקים שנגרמו לה עקב הפסקת ההתקשרות באופן חד-צדדי וללא הודעה מוקדמת.
השופט גדעון, לאחר שבחן את העדויות והראיות, קיבל את עמדת הנתבעים. בפסק הדין נקבע כי התובעים לא הצליחו להוכיח קיומו של הסכם, ולו מכללא, המגביל את חופש העיסוק של "יונייטד" או מונע ממנה להתקשר עם חברת "רותם" או כל חברה אחרת. השופט ציין כי לא הוצג "אירוע מכונן" שבו נכרת חוזה, וכי אמירות כלליות כמו "…אני איתך עד המוות", שנטען כי פראג' אמר לטל, אינן עונות על דרישת המסוימות הנדרשת ליצירת הסכם מחייב.
עוד קבע השופט כי הטבות שניתנו ל"יונייטד", כגון העברת מלוא התמורה ללא ניכוי רווח, היו החלטה עסקית של טל יטקובסקי, שנבעה ככל הנראה מאינטרס שלו להבטיח את המשך השירותים ומקצועיותו של פראג'. יתרה מכך, השופט מצא כי התנהלותו של טל עצמו, כפי שבאה לידי ביטוי בהתכתבויות שבהן דרש מפראג' "לכבד את הבעל הבית שלך", אינה מתיישבת עם טענה לקיומה של שותפות.
לאור קביעות אלו, נדחתה התביעה העיקרית במלואה. באשר לתביעה שכנגד, השופט קיבל את הרכיב הנוגע לחוב הבלתי מסולק. הוא קבע כי "ש.י. דחפורים" הודתה בקיומו של חוב בסך 986,468 ש"ח במסגרת כתב התביעה שלה, עת הצהירה על קיזוזו כנגד נזקיה הנטענים. משנדחתה התביעה העיקרית, נדחתה גם טענת הקיזוז, והחברה חויבה לשלם את הסכום במלואו ל"יונייטד". הרכיב השני בתביעה שכנגד, שעסק בפיצוי על הפסקה מיידית של החוזה, נדחה מחוסר הוכחה.
בסופו של ההליך, חויבה "ש.י. דחפורים" לשלם ל"מובילי יונייטד" סך של 986,468 ש"ח, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית. בנוסף, חויבו התובעים, יחד ולחוד, לשאת בהוצאות הנתבעים בסך של 120,000 ש"ח.
ת"א 9063-10-20
