בית המשפט דחה ערעור של קבלן והכיר בחשבוניות בהיקף מיליוני שקלים כפיקטיביות
השופטת יעל ייטב קיבלה את עמדת פקיד השומה במלואה, וקבעה כי הקבלן, מיכאל חיימוב, השתמש באופן שיטתי בחשבוניות כוזבות כדי להפחית את הכנסתו החייבת. הערעור נדחה, והשומה שהוסיפה להכנסתו למעלה מ-4.4 מיליון שקלים, נותרה על כנה.
פסק דין חריף ונוקב שניתן בבית המשפט המחוזי בבאר שבע חושף שיטה מתוחכמת לכאורה להעלמת מס בהיקף של מיליוני שקלים, באמצעות שימוש בחשבוניות פיקטיביות. בפסק הדין, שניתן ב-20 במרץ 2025, דחתה כב' השופטת יעל ייטב את ערעורו של הקבלן מיכאל חיימוב על החלטת פקיד שומה אשקלון לפסול את ספריו ולקבוע את הכנסתו לשנים 2016-2017 לפי "מיטב השפיטה". החלטת בית המשפט מאשררת את השומה שנקבעה לחיימוב, אשר הוסיפה להכנסתו החייבת סכום כולל של 4,459,539 שקלים לשנים אלו.
תחילתה של הפרשה בביקורת לניהול פנקסים שנערכה בעסקו של חיימוב, שעסק במתן "שירותים כלליים" ועבודות גמר, ביוני 2017. הביקורת העלתה כי מספר תקבולים בסכום כולל של 134,131 שקלים לא נרשמו בספרי העסק. ממצא זה, לצד חשדות נוספים, הוביל לפסילת ספריו של המערער לשנת 2017. בהמשך, ולאחר שנאספו ראיות נוספות, קבע פקיד השומה כי ספריו לשנים 2016-2018 אינם קבילים, בעיקר בשל שימוש נרחב בחשבוניות החשודות ככוזבות, אשר אינן משקפות מכירה או מתן שירות אמיתי.
פקיד השומה לא הסתפק בכך. לאור פסילת הספרים והעובדה שהרווח הגולמי המוצהר על ידי חיימוב היה נמוך באופן קיצוני ובלתי סביר כלכלית (1.5% בשנת 2016 ו-1.3% בשנת 2017), נערך תחשיב כלכלי להערכת הכנסתו האמיתית. תחשיב זה, שנערך על ידי כלכלן מטעם רשות המיסים, הוביל לקביעת שומה לפי מיטב השפיטה, אשר הוסיפה להכנסתו החייבת 1,068,022 ש"ח לשנת 2016 ו-3,391,517 ש"ח לשנת 2017.
במהלך הדיון המשפטי, פרשה נציגת פקיד השומה שורה ארוכה ומטרידה של אינדיקציות שהצביעו, לשיטתה, על כך שהחשבוניות שהגיש חיימוב מקבלני משנה היו פיקטיביות ונועדו להקטין באופן מלאכותי את חבות המס שלו. בין הממצאים שעלו:
- קבלני משנה מפוקפקים: כל קבלני המשנה שאיתם התקשר חיימוב הופיעו במערכות המודיעין של רשות המיסים כחשודים בהפצת חשבוניות כוזבות, ותיקיהם במע"מ נסגרו ביוזמת הרשות.
- התנהלות חריגה: אותם קבלני משנה לא הגישו דוחות למס הכנסה, הציגו קפיצות אדירות ובלתי הגיוניות במחזורי העסקאות שלהם, והתחלפו בתדירות גבוהה מאוד, באופן שאינו סביר בענף.
- חשבוניות חשודות: רבות מהחשבוניות הוצאו בסדרות עוקבות ובאותו היום, וחלקן אף הוצאו למערער חודשים לאחר שתיק המע"מ של החברה המנפיקה כבר נסגר.
- הכחשה גורפת: חלק מהחברות ששמן הופיע על החשבוניות התכחשו לכל קשר עסקי עם חיימוב, ואחת מהן אף הגישה תלונה במשטרה על שימוש בזהותה.
- חוסר ידע של המערער: במהלך עדותו, חיימוב לא ידע למסור פרטים בסיסיים על העבודות שבוצעו לכאורה על ידי אותם קבלנים, ובמקרים רבים אף לא זכר את זהות הבעלים של החברות שהוציאו לו חשבוניות בסכומים של מאות אלפי ומליוני שקלים.
מנגד, טען המערער כי ספריו נוהלו כדין וכי כל החשבוניות שיקפו עסקאות אמת. הוא הגיש חוות דעת של רואה חשבון מטעמו שניסה להסביר את הרווחיות הנמוכה.
השופטת ייטב דחתה את טענותיו של חיימוב אחת לאחת. היא קבעה כי מרגע שספריו של נישום נפסלו ונקבעה לו שומה לפי מיטב השפיטה, נטל ההוכחה עובר אליו, ועליו להציג ראיות אובייקטיביות כדי לערער על סבירות השומה. במקרה זה, המערער נכשל בכך באופן מוחלט.
השופטת מתחה ביקורת על כך שחיימוב ביסס את הגנתו על עדותו שלו ושל אשתו בלבד, ללא כל תמיכה חיצונית. הנקודה המכרעת, לדבריה, הייתה הימנעותו של חיימוב מלזמן לעדות את אותם קבלני משנה שהוציאו את החשבוניות השנויות במחלוקת. "הימנעותו מלזמנם לעדות מקימה את החזקה שאילו היו אותם עדים מוזמנים לעדות, לא היה בעדותם כדי לתמוך בגרסתו של המערער, אלא דווקא לחזק את גרסת הצד שכנגד", כתבה השופטת בפסק הדין.
בית המשפט קבע כי השומה שערך פקיד השומה אינה שרירותית, אלא מבוססת על תחשיב כלכלי סדור ועל ממצאים עובדתיים רבים. לפיכך, הערעור נדחה במלואו, והשומה אושרה. בנוסף, חויב חיימוב לשלם לפקיד השומה הוצאות משפט בסך 55,000 שקלים.
ע"מ 39040-12-21
