בית המשפט דחה תביעה ייצוגית נגד פנגו: "המבקשים נתנו הסכמתם מדעת"
השופט עודד מאור קבע כי החברה הודיעה כדין על העלאות תעריפים, וכי הלקוחות שהתלוננו הצטרפו לשירות "פנגו סימפל" מרצונם החופשי. המבקשים חויבו לשלם לחברה הוצאות משפט בסך 88,500 שקלים.
בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו דחה ב-6 במאי 2025 בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד חברת פנגו פיי אנד גו בע"מ, תוך שהוא קובע כי לא נפל פגם בהתנהלות החברה. בפסק הדין, שניתן על ידי השופט עודד מאור, נדחו כל שלוש הטענות המרכזיות שהעלו המבקשים ונקבע כי הם חסרי עילת תביעה אישית. כתוצאה מכך, חויבו המבקשים, משה אלדד גרי, מוטי הרוש ועינת פרץ, לשלם לפנגו הוצאות משפט בסך כולל של 88,500 שקלים.
הבקשה לאישור התביעה הייצוגית התמקדה בשלושה נושאים עיקריים. ראשית, נטען כי פנגו צירפה לקוחות לשירות "פנגו סימפל", הכרוך בתשלום דמי מנוי חודשיים, ללא ידיעתם או הסכמתם. שנית, המבקשים טענו כי החברה העלתה את דמי המנוי החודשיים "בשיעור של עשרות אחוזים" מבלי ליידע את הלקוחות כנדרש. ולבסוף, נטען כי פנגו אינה מאפשרת להתנתק משירות "סימפל" בלבד דרך האפליקציה או האתר, ובכך מכריחה לקוחות המעוניינים לבטל את המנוי בתשלום להתנתק מכלל שירותי החברה או לעבור הליך מסורבל.
המבקש משה גרי טען כי צורף לשירות בתשלום בחודש יוני 2022 למרות שסימן במפורש שאינו מעוניין בו. לטענתו, כאשר ניסה להתנתק דרך האפליקציה, לא מצא דרך לעשות זאת מבלי למחוק את רכבו מהשירות לחלוטין. המבקש מוטי הרוש, "משתמש ותיק" כלשונו, טען כי מעולם לא קיבל הודעה על העלאות דמי המנוי, שהתבצעו לדבריו במרץ 2019, יולי 2021 וספטמבר 2022. המבקשת עינת פרץ טענה כי גילתה "להפתעתה" שהיא מנויה לשירות וכי מעולם לא קיבלה הודעה על העלאת התעריף. עוד הוסיפה כי לא הצליחה להתנתק מהשירות דרך האפליקציה או האתר מבלי לדבר עם נציג.
מנגד, חברת פנגו טענה כי דין הבקשה להידחות על הסף. החברה טענה כי היא מיידעת את לקוחותיה על עדכוני מחירים באופן שעולה על הנדרש בחוק, באמצעות הודעות במסרונים (SMS) וכן באמצעות ציון העדכון בשלוש חשבוניות חודשיות רצופות לפני כניסת התעריף החדש לתוקף.
באשר לטענות האישיות, פנגו הציגה ראיות סותרות. נטען כי המבקש גרי הסכים להצטרף לשירות "בשיחת טלפון מוקלטת" מיום 29 ביוני 2022, שבה נציגת השירות פירטה בפניו את מהות השירות, מחירו, ואת העובדה כי הוא ניתן לחודש ניסיון ללא עלות. לגבי המבקשת פרץ, החברה הציגה תמלילי שיחות מהם עולה כי היא נתנה את הסכמתה להצטרף לשירות לאחר ששאלה על מחירו, ואף יצרה קשר מאוחר יותר עם המוקד לקבלת תמיכה טכנית הנוגעת לאותו שירות, מה שמוכיח את מודעותה אליו. יתרה מכך, נטען כי פרץ הצליחה להתנתק מהשירות בקלות באותו היום שבו פנתה לשירות הלקוחות באמצעות וואטסאפ. בנוגע למבקש הרוש, פנגו טענה כי הוא קיבל הודעות על כל עדכון מחיר הן במסרונים והן בחשבוניות.
השופט מאור קיבל את עמדת פנגו ודחה את כל טענות המבקשים אחת לאחת, וקבע כי הם לא הצליחו להרים את הנטל הנדרש להוכחת עילת תביעה אישית.
בנוגע לטענת ההצטרפות הכפויה, קבע השופט כי לאחר עיון בתמלילי השיחות המוקלטות, עולה בבירור כי המבקשים גרי ופרץ "נתנו הסכמתם מדעת להצטרף לשירות ובאופן מפורש". הוא ציין כי לגרי הוסבר על תקופת הניסיון ועלות השירות, והוא השיב בחיוב, וכי פרץ אף היא נתנה הסכמה ברורה לאחר שביררה את עלות השירות.
בנוגע לסוגיית עדכון התעריפים, קבע בית המשפט כי פנגו הוכיחה ששלחה למבקשים 2 ו-3 הודעות על העלאת דמי המנוי, הן באמצעות מסרונים והן בחשבוניות שקדמו לעדכון. השופט ציין כי המבקשים הודו למעשה כי קיבלו את ההודעות, אך בחרו שלא לעיין בהן בשל "ריבוי הודעות" מהחברה. "זכותם לעשות כן", כתב השופט, "אולם לא ניתן לחייב את המשיבה להמתין עד אשר הנמענים יעיינו בהודעות בפועל". הוא הוסיף כי נראה שפנגו פעלה ליידע את לקוחותיה "באופן העולה על הנדרש ממנה בדין".
לבסוף, גם הטענה בדבר הקושי להתנתק מהשירות נדחתה. השופט מאור הבהיר כי חוק הגנת הצרכן אינו מחייב לאפשר ביטול עסקה דרך אפליקציה, אלא בין היתר דרך אתר אינטרנט. הוא מצא כי פנגו אכן מאפשרת התנתקות דרך "האזור האישי" באתר, וכי קיימים קישורים ייעודיים לכך. בנוסף, העובדה שהמבקשים גרי ופרץ הצליחו להתנתק מהשירות בקלות דרך וואטסאפ סתרה את טענתם בדבר "הערמת קשיים".
לאור כל האמור, קבע השופט כי בקשת האישור נדחית, וחייב את המבקשים בהוצאות.
ת"צ 20073-12-22
