"הטירה הכחולה" תפצה את הציבור ב-3 מיליון ש"ח על גביית יתר במשקל האריזות
בית המשפט אישר הסדר פשרה תקדימי בתובענה ייצוגית נגד רשת הקייטרינג, לאחר שחייבה לקוחות על משקל אריזות המזון. השופט גד גדעון התערב בגובה שכר טרחת עורכי הדין, הפחית אותו, והורה להעביר את ההפרש, כ-150 אלף ש"ח, לקרן ציבורית.
בית המשפט המחוזי בבאר שבע נתן תוקף של פסק דין להסדר פשרה, במסגרתו תשלם חברת "הטירה הכחולה מרכזי בילוי ומסחר בע"מ" פיצוי כולל של 3 מיליון שקלים לציבור. זאת, לאחר שנתבעה בגין אי-הפחתת משקל האריזות בעת שקילת מזון הנמכר לפי משקל, ובכך גבתה מלקוחותיה תשלום עודף. פסק הדין, שניתן ביום 10 באוגוסט 2025 על ידי השופט גד גדעון, שם סוף להליך משפטי שהחל ביולי 2023 וחשף פרקטיקה צרכנית פסולה.
הפרשה החלה כאשר הוגשה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד הרשת על ידי שי קרוננברג. בכתב התביעה נטען כי "הטירה הכחולה" הפרה שורה של חוקים, ובראשם חוק הגנת הצרכן, בכך שלא ניכתה את משקלן של קופסאות הפלסטיק מהמשקל הכולל של מוצרי מזון, וכתוצאה מכך חייבה את הלקוחות במחיר המזון גם עבור האריזה. התובעים טענו כי מדובר בהטעיה, עשיית עושר ולא במשפט, רשלנות ואף תרמית, ודרשו פיצוי כספי לחברי הקבוצה וצו שיורה לחברה לחדול מהנוהג.
מנגד, חברת "הטירה הכחולה" טענה להגנתה כי בעבר הוצבו שלטים המיידעים את הלקוחות כי משקל האריזה כלול במחיר , וכי בשלב מסוים אף כיוונה את המשקלים להפחתה אוטומטית של 80 גרם – יותר ממשקל האריזה המרבי. עם זאת, החברה הודתה למעשה בפרקטיקה הבעייתית כאשר, בעקבות הגשת התביעה, מיהרה להחליף את כל מערכות השקילה והקופות בסניפיה. המערכות החדשות, שהותקנו בעלות של 150 אלף ש"ח, מבצעות כעת ניכוי אוטומטי של משקל האריזה בהתאם לסוגה, ואף מפרטות את הקיזוז בחשבונית המוצגת ללקוח.
לאחר דין ודברים והליך גישור ממושך, הגיעו הצדדים להסדר פשרה יוצא דופן. מכיוון שאיתור כלל הלקוחות שנפגעו במהלך 7 השנים שקדמו לתביעה וחישוב הנזק האישי לכל אחד מהם התבררו כמשימה בלתי מעשית, הוסכם על מנגנון פיצוי ציבורי רחב. סכום הפיצוי הכולל, 3 מיליון שקלים, עולה באופן משמעותי על הנזק המקסימלי שהוערך על ידי רואה חשבון מטעם הצדדים, אשר עמד על כ-2.67 מיליון שקלים.
הפיצוי יחולק באופן הבא:
1,850,000 ש"ח ייתרמו כארוחות חמות לחיילי צה"ל ולעמותות המסייעות לנזקקים.
1,000,000 ש"ח יועברו ישירות לקרן הממשלתית לניהול וחלוקת כספים שנפסקו בתובענות ייצוגיות.
150,000 ש"ח הם שווי ההשקעה שכבר בוצעה להחלפת הקופות והמשקלים, מה שמבטיח את תיקון הליקוי לעתיד.
אחד ההיבטים המעניינים בפסק הדין הוא התערבותו של השופט גדעון בהסכמות הצדדים לגבי גובה הגמול לתובע ושכר הטרחה לעורכי דינו. הצדדים המליצו על סכום כולל של 750,000 ש"ח (150,000 ש"ח לתובע ו-600,000 ש"ח לעורכי הדין). אלא שנציגי היועצת המשפטית לממשלה התנגדו, בטענה שהסכום גבוה מדי וחורג מהמקובל בפסיקה. הם טענו כי אין לחשב את שכר הטרחה על בסיס עלות החלפת הקופות (רכיב של תיקון עתידי), וכי את שווי תרומת הארוחות יש להעריך לפי העלות הריאלית לחברה ולא לפי המחיר לצרכן.
השופט גדעון קיבל חלקית את עמדת המדינה. הוא קבע כי בסיס החישוב לשכר הטרחה לא יכלול את מלוא שווי השוק של התרומה. תחת זאת, הוא ביסס את החישוב על הערכת הנזק המקורית של המומחה (כ-2.66 מיליון ש"ח), בתוספת עלות החלפת הקופות. על בסיס חישוב זה ובהתחשב בכך שההליך הסתיים בשלב מוקדם יחסית, פסק השופט שכר טרחה וגמול בשיעור של 20% מהסכום, ולא 25% כפי שמאפשר החוק במקרים מסוימים.
התוצאה של התערבות זו הייתה דרמטית: סך הגמול ושכר הטרחה הופחת מכ-750,000 ש"ח לסך של כ-600,560 ש"ח. את ההפרש, בסך של 149,440 ש"ח, הורה השופט להוסיף לסכום שיועבר לקרן הציבורית. כך, במקום מיליון שקלים, הקרן תקבל מהחברה סכום של 1,149,440 ש"ח. בכך, לא רק שהושג פיצוי הולם לציבור ותיקון העוולה הצרכנית, אלא שבית המשפט אף הגדיל את הסעד הציבורי הישיר על חשבון שכר הטרחה.
ת"צ 5175-07-23
