פשרה בתביעת זיהום האוויר: עשות אשקלון תשקיע 3.1 מיליון ש"ח בפרויקטים סביבתיים
בית המשפט המחוזי בבאר שבע אישר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית נגד המפעל, שהואשם בפליטת חומרים מסרטנים. במקום פיצוי כספי לתושבים, החברה התחייבה לשורה של מיזמים "ירוקים" בשטחה, בהם החלפת גגות אסבסט ומעבר למלגזות חשמליות. זאת, על אף ביקורת הגורמים המקצועיים במדינה, שטענו כי חלק מהפרויקטים משרתים בעיקר את האינטרסים של החברה עצמה.
בית המשפט המחוזי בבאר שבע נתן תוקף של פסק דין להסדר פשרה בתובענה ייצוגית שהוגשה נגד חברת עשות אשקלון תעשיות בע"מ, בטענה למפגעי זיהום אוויר חמורים שנגרמו מפעילות מפעלה. על פי ההסדר, שאושר בפסק דין שניתן ביום 24 בפברואר 2025 על ידי השופט גד גדעון, החברה לא תפצה כספית את חברי הקבוצה המיוצגת, אך תשקיע סכום כולל של כ-3.1 מיליון שקלים בשורה של פרויקטים סביבתיים בשטח המפעל, שיושלמו בתוך שבע שנים. ההסדר מסיים הליך משפטי שהחל במאי 2022, אז הגישה תושבת אשקלון, עדי קפלן, את הבקשה לאישור התביעה כייצוגית.
תחילתה של הפרשה בתביעה שהוגשה על ידי קפלן בה נטען כי מפעל עשות אשקלון, העוסק בייצור רכיבים לתעשיות אזרחיות וביטחוניות, גרם למפגע סביבתי חמור. בלב הטענות עמדה פליטה של מזהמים מסוכנים, ובראשם החומר המסרטן טריכלורואתילן (TCE), ברמות החורגות מהתקנים המותרים. התביעה ייחסה לחברה רשלנות, הפרת חובות חקוקות לפי חוק אוויר נקי וחוקים נוספים, ותחזוקה לקויה של המפעל, שלטענת התובעת נמשכה גם לאחר קבלת התרעות וקנסות מהמשרד להגנת הסביבה. קבוצת הנפגעים הפוטנציאלית הוגדרה באופן רחב וכללה את תושבי השכונות הסמוכות, עובדים באזור התעשייה ואף נוסעים בכבישים הסמוכים.
מנגד, חברת עשות אשקלון הכחישה את הטענות מכל וכל. החברה טענה כי כל פעולותיה נעשו בהתאם לדין ולתנאי הרישוי, וכי לא נרשמה כל חריגה מתקני הפליטה. עוד טענה החברה כי התביעה מבוססת על נתונים חלקיים ושגויים וכי לא הוכח כל נזק ממשי לציבור.
לאחר הגשת כתבי הטענות, פנו הצדדים להליך גישור ומינו מומחה מוסכם. מסקנת המומחה, ששימשה בסיס להסדר הפשרה, הייתה כי המפגע הנטען כבר אינו קיים. על רקע זה, גובש ההסדר הנוכחי, שמתמקד במניעת הישנות מקרים דומים בעתיד ובשיפור סביבתי כללי. במסגרת זו, התחייבה עשות אשקלון לבצע ארבעה פרויקטים מרכזיים: החלפת גגות אסבסט במפעל בעלות של כ-1.8 מיליון ש"ח, החלפת מערכות מיזוג להתייעלות אנרגטית בעלות של כחצי מיליון ש"ח, החלפת מלגזות מונעות בנזין במלגזות חשמליות בעלות של כ-600 אלף ש"ח, והקמת שטחי גינון בר-קיימא בשטח המפעל בעלות של כ-200 אלף ש"ח. בתמורה, חברי הקבוצה מוותרים על כל טענה עתידית בגין נזקי זיהום האוויר מהעבר (למעט נזקי גוף פיזיים).
אלא שההסדר לא עבר ללא ביקורת. הגורמים המקצועיים במדינה (היועץ המשפטי לממשלה והמשרד להגנת הסביבה), שהתבקשו להגיב להסדר, הביעו ספקות משמעותיים לגבי התועלת הציבורית של חלק מהמיזמים. לטענתם, פרויקטים כמו שדרוג המזגנים והחלפת המלגזות משרתים בעיקר את האינטרסים הכלכליים והתפעוליים של המפעל עצמו, ואין להם קשר ישיר או תרומה משמעותית למניעת סוג זיהום האוויר שעמד בלב התביעה. הם הציעו לחייב את החברה בפרויקטים בעלי תועלת ציבורית רחבה יותר, או לחלופין, להמיר את ההשקעה בפיצוי כספי שיועבר לקרן מיוחדת לתובענות ייצוגיות.
השופט גדעון היה ער לביקורת זו, אך בחר לאשר את ההסדר. בנימוקיו הסביר כי התביעה נמצאה בשלב מקדמי ביותר, וסיכוייה וסיכוניה לא היו ברורים כלל. לדבריו, הוכחת מלוא טענות התביעה, לרבות הקשר הסיבתי בין פעולות המפעל לנזק ספציפי, הייתה כרוכה בהליך משפטי ארוך, מורכב ויקר לשני הצדדים. הוא ציין כי גם אם הפרויקטים מיטיבים עם החברה, הם באו לעולם רק בזכות התביעה הייצוגית, והם חורגים ממה שהחוק מחייב את המפעל לבצע. "התועלת לציבור בכללותו המושגת מן ההסדר חשובה יותר מן הסכום שאותו יקבלו חברי הקבוצה… כפיצוי על נזקים בלתי ממוניים", קבע השופט בפסק הדין. הוא הוסיף כי העובדה שאיש מחברי הקבוצה לא הגיש התנגדות להסדר מחזקת את סבירותו.
סוגיה נוספת שבה התערב בית המשפט נגעה למועד תשלום שכר הטרחה לעורכי הדין של התובעת. בעוד שהצדדים הסכימו על תשלום מלוא הסכום (270,000 ש"ח בתוספת מע"מ) תוך 30 יום , הגורמים המקצועיים טענו כי הסדר כזה אינו מתמרץ את עורכי הדין לפקח על ביצוע הפרויקטים בפועל, שאמור להימשך עד 7 שנים. השופט קיבל את ההערה וקבע מנגנון תשלום מדורג: 40% ישולמו באופן מיידי, 35% נוספים לאחר השקעת מחצית מסכום הפשרה, וה-25% הנותרים רק לאחר השלמת ההשקעה כולה. הגמול לתובעת המייצגת, עדי קפלן, בסך 30,000 ש"ח, ישולם במלואו תוך 30 יום.
ת"צ 42149-05-22
