בית המשפט דחה בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על חוב מס של 5.5 מיליון שקל: "טענה סתמית"
השופטת יעל ייטב קבעה כי איחור של שנה וחצי בהגשת הבקשה וסיכויי ערעור נמוכים אינם מצדיקים סטייה מהמועדים הקבועים בחוק, תוך שהיא מדגישה את חשיבות הוודאות בגביית מסים ואת "חזקת ההמצאה" של דואר רשום.
פסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי בבאר שבע דחה בקשה חריגה להארכת מועד להגשת ערעור על חיוב מס בסך 5,533,598 שקלים שהושת על איש עסקים מתחום כוח האדם. בפסק הדין, שניתן ב-15 בדצמבר 2024, קבעה כבוד השופטת יעל ייטב כי הבקשה הוגשה באיחור ניכר של כשנה וחצי ללא "סיבה מספקת", וכי סיכויי הערעור עצמו נראים נמוכים.
הפרשה החלה כאשר אגף המכס ומע"מ קבע כי גבי יגודייב, תושב אשקלון, הוציא 127 חשבוניות מס פיקטיביות בין השנים 2016 ל-2019. על פי החלטת רשות המסים, החשבוניות שימשו ככיסוי חשבונאי להעסקת עובדים זרים ובלתי חוקיים, בעוד שהעסקאות שפורטו בהן כלל לא בוצעו. בעקבות ממצאים אלו, חויב יגודייב בכפל מס עסקאות לפי סעיף 50(א) לחוק מס ערך מוסף. ההחלטה על החיוב ניתנה ב-6 בפברואר 2023 ונשלחה אליו בדואר רשום.
על פי החוק, עמדו לרשותו של יגודייב 60 ימים להגיש ערעור על ההחלטה. עם זאת, הבקשה להארכת מועד הוגשה לבית המשפט רק ב-26 בספטמבר 2024, כשנה וארבעה חודשים לאחר חלוף המועד המקורי.
בבקשתו, טען יגודייב כי כלל לא קיבל לידיו את החלטת החיוב. לדבריו, הוא גילה על קיומו של החוב רק ב-12 במאי 2024, כאשר התברר לו שהוטל עיקול על נכס שבבעלותו. הוא טען כי קיבל את מסמכי ההחלטה ממשרדי המנהל רק ב-20 במאי 2024. את העיכוב בהגשת הבקשה מאז גילוי החוב הסביר יגודייב בנסיבות התקופה: "נוכח תקופת המלחמה, במיוחד בדרום הארץ, פעל המבקש כמיטב יכולתו לאתר מייצג מתאים בהקדם האפשרי, לצד ניסיונותיו ומאמציו לשמר את עסקיו, ובהיסח הדעת חלף המועד להגשת הערר".
עורכת דינו הקודמת טענה בפנייתה לרשות המסים כי הכתובת הרשומה למשלוח דואר היא בית סבתו, שם הוא אינו מתגורר, וכי ייתכן שהסבתא "פספסה" את ההודעה על דבר הדואר הרשום.
אגף המכס ומע"מ התנגד נחרצות לבקשה. המדינה טענה כי ההחלטה נשלחה כדין לכתובתו הרשומה של יגודייב, ואף נשלחו שתי הודעות על דבר הדואר הרשום שלא נדרש. עוד צוין כי יגודייב זומן לשימוע לפני קבלת ההחלטה באוקטובר 2022, אך גם אליו לא התייצב.
יתרה מכך, המדינה הציגה ראיות הסותרות את גרסתו של יגודייב. מהמסמכים עלה כי כבר בחודש אוגוסט 2023 החל המנהל בהליכי גבייה, לרבות עיקול סכום כסף מחשבון הבנק שלו. כמו כן, נחשף כי עורכת דינו דאז פנתה למנהל כבר ב-5 במרץ 2024, והודתה כי ידוע לו על החוב. באותו חודש, לאחר שקיבלה את נימוקי ההחלטה, נענתה כי הסמכות להאריך את המועד נתונה לבית המשפט בלבד. למרות זאת, יגודייב וצוותו המשפטי החדש השתהו למעלה מחצי שנה נוספת עד להגשת הבקשה.
לטענת המדינה, היענות לבקשה כזו תרוקן מתוכן את המועדים הקבועים בחוק ותאפשר לנישומים "לקנות זמן", לעכב הליכי גבייה ולפגוע בוודאות ניהול כספי הציבור ובעקרון השוויון.
השופטת ייטב קיבלה את עמדת המדינה ודחתה את הבקשה. היא קבעה כי בהתאם לסעיף 141 לחוק מס ערך מוסף, מסמך שנשלח בדואר רשום נחשב כאילו הומצא לנמען ביום החמישי למשלוח. מטרתה של "חזקת ההמצאה" היא למנוע בדיוק טענות סתמיות של אי-קבלת דואר כאמצעי להתחמקות מתשלום מס. "מוטל על אדם המציין כתובת למשלוח הדואר החובה לנקוט בכל האמצעים להבטיח כי הדואר הרשום… יגיע לידיו", כתבה השופטת.
השופטת מתחה ביקורת על טענותיו של יגודייב וקבעה כי הן אינן מהוות "סיבה מספקת" המצדיקה את האיחור העצום. היא ציינה כי האיזון הנדרש בין זכות הגישה לערכאות לבין אינטרסים ציבוריים כמו סופיות הדיון, ודאות בענייני המדינה וגביית מס יעילה, נוטה במקרה זה באופן מובהק נגד הארכת המועד.
בנוסף, התייחסה השופטת לסיכויי הערעור עצמו וקבעה כי הם נראים נמוכים. היא ציינה כי יגודייב כלל לא התייחס בבקשתו לטענות המהותיות נגדו, לא הופיע לשימוע, ומחומר החקירה עלה כי למעשה אישר שהוציא חשבוניות מבלי שהיה לו כל קשר לעובדים או לעבודה שבוצעה. בנסיבות אלה, קבעה השופטת, דחיית הבקשה לא תגרום לו עיוות דין.
הבקשה נדחתה, ויגודייב חויב בהוצאות משפט בסך 5,000 שקלים.
ע"מ 72774-09-24
