פסיקה תקדימית: בית המשפט התערב בהחלטות קיבוץ שדות ים והחזיר נקודות ותק לחברים בתביעת שיוך הדירות
פסק דין דרמטי בסכסוך על שיוך דירות בקבע בקיבוץ שדות ים: השופט שמואל מנדלבום מהמחוזי בחיפה מתח ביקורת על התנהלות הקיבוץ כלפי חלק מהחברים, קיבל חלקית את תביעתם, והורה על שינוי ניקוד הוותק שלהם. עם זאת, נדחו הטענות העקרוניות נגד חוקיות תקנון השיכון של הקיבוץ.
בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל חלקית תביעה שהגישו שישה חברים מקיבוץ שדות ים נגד הקיבוץ, שעסקה באופן חישוב זכאותם לקבלת דירות קבע במסגרת הליך שיוך הדירות. בפסק דין מפורט ומנומק, שניתן ביום 9 ביולי 2025, קבע כבוד השופט שמואל מנדלבום כי בעוד שתקנון השיכון של הקיבוץ תקף, אופן יישומו כלפי חלק מהתובעים היה פגום וחייב התערבות שיפוטית. פסק הדין מהווה הכרעה משמעותית בסכסוך ארוך ומורכב, ומאיר את הגבולות הדקים של האוטונומיה הקיבוצית אל מול זכויות החברים.
הסכסוך נסב סביב "תקנון השיכון" של הקיבוץ, אשר קובע את הקריטריונים לקבלת דירת קבע. הקריטריון המרכזי הוא ותק החברות בקיבוץ. לצד זאת, קובע התקנון מנגנון "שלילי" של הפחתת נקודות ותק במקרה של "אי-התפרנסות". על פי התקנון, חבר שלא עמד ברף הכנסה מינימלי (שנקבע על בסיס שכר המינימום במשק) לתקופות מסוימות, ספג הפחתה בנקודות הוותק שצבר, מה שדחק אותו אחורה בתור לדירה.
התובעים, דלית יניב, מיכל מדאני נצר, ליאור מקובסקי, גילי זיסמן מקובסקי, נטע מקובסקי וליבנה אוהב ציון, טענו כי מנגנון הפחתת הנקודות אינו חוקי, סותר את תקנון הקיבוץ והוחל עליהם באופן רטרואקטיבי שלא כדין. בנוסף, כל אחד מהם העלה טענות פרטניות הנוגעות לנסיבותיו האישיות, וטען כי הקיבוץ שגה באופן שבו הפחית את נקודות הוותק שלו. הקיבוץ דחה את הטענות מכל וכל, וטען כי התקנון אושר כדין וכי החלטותיו בעניין התובעים היו סבירות ומוצדקות.
השופט מנדלבום בחר שלא להידרש לשאלת חוקיותו העקרונית של תקנון השיכון. הוא ביסס את החלטתו על הפסיקה העקבית של בית המשפט העליון, הקובעת כי יש לנהוג בריסון ואיפוק בהפעלת ביקורת שיפוטית על החלטות האסיפה הכללית של קיבוץ, ולהתערב רק במקרים של קיפוח קשה או הפרת דין. "לא מצאתי כי הוראות תקנון השיכון עומדות בניגוד לדין או מהוות פגיעה בתקנת הציבור", קבע השופט. הוא הוסיף כי התערבות מהותית בתקנון עלולה להשפיע על חברי קיבוץ רבים אחרים שאינם צד להליך, ולכן בחר להתמקד בבחינת הנסיבות האישיות של כל אחד מהתובעים ואופן החלת התקנון עליהם.
בבחינה פרטנית זו, מצא השופט פגמים בהתנהלות הקיבוץ כלפי חלק מהתובעים. כך למשל, בעניינה של דלית יניב, קבע השופט כי הקיבוץ אינו יכול להתכחש למצג שיצר כלפיה, לפיו עמדה בחובת ההתפרנסות לאורך כל תקופת מועמדותה, וביטל חלק מהחודשים שנזקפו לחובתה. גם בנוגע לתקופת שמירת ההיריון שלה, קבע השופט כי עיקר המשקל צריך להינתן לנסיבות הרפואיות המוצדקות שמנעו ממנה לעבוד. בסופו של דבר, הורה השופט על הפחתת 3 נקודות ותק בלבד במקום 8 שקבע הקיבוץ.
בעניינה של מיכל מדאני נצר, קיבל בית המשפט את טענותיה במלואן. השופט מצא כי הקיבוץ התעלם מאישורי מחלה שהציגה ופירש באופן שגוי סיכומים קודמים עמה. לאור זאת, קבע השופט כי יש למחוק את כל חודשי אי ההתפרנסות שנרשמו לחובתה, והורה כי היא זכאית למלוא נקודות הוותק.
באופן דומה, גם נטע מקובסקי זכתה בתביעתה. השופט קיבל את טענתה כי נתוני השכר שהציג הקיבוץ היו שגויים, וכי בפועל היא עמדה בדרישת ההתפרנסות השנתית. הוא מתח ביקורת על כך שהקיבוץ לא צירף את כל תלושי השכר הרלוונטיים. לפיכך, בוטלה הפחתת 3 נקודות הוותק והיא נמצאה זכאית למלוא הנקודות.
במקרה של גילי זיסמן מקובסקי, ההחלטה הייתה מורכבת יותר. השופט דחה את טענותיה בנוגע להארכת חופשת לידה בדיעבד, אך קיבל את טענתה המרכזית בנוגע לתקופת לימודיה. הוא קבע כי הקיבוץ הפיק תועלת מרובה וישירה מלימודיה בתחום ניהול בתי אבות, שכן היא ממלאת תפקידים חיוניים בקיבוץ הקשורים ישירות להכשרתה. "עמידה דווקנית ופורמאלית של הקיבוץ על הוראות מודל ההתפרנסות עשויות בנסיבות להיחשב כנגועות בחוסר תום לב", קבע השופט והורה להכיר בחודשי לימודיה כחודשי התפרנסות. בסך הכל, הופחתו לה 3 נקודות ותק במקום 8.
ליבנה אוהב ציון לש זכתה אף היא להקלה משמעותית. השופט קיבל את טענתה כי בתקופת הקורונה, דמי האבטלה שקיבלה היו צריכים להיחשב כעמידה מלאה בחובת ההתפרנסות, בהתאם להחלטות שהתקבלו בקיבוץ באותה עת. כתוצאה מכך, בוטלו 9 חודשי אי-התפרנסות שנזקפו לחובתה, והוחלט על הפחתה של 3 נקודות ותק בלבד במקום 8.
לעומתם, תביעתו של ליאור מקובסקי נדחתה. השופט קבע כי טענותיו הן טענות עקרוניות המערערות על היגיון התקנון, וכי לא ניתן לקבלן מבלי לשנות את כללי המשחק עבור כלל חברי הקיבוץ. השופט ציין כי לא הוכחו נסיבות חריגות ומיוחדות בעניינו, וכי הוא יצא ללימודים ללא אישור הקיבוץ, בעוד הקיבוץ סבסד את מחייתו ואת משפחתו. לפיכך, החלטת הקיבוץ להפחית ממאזנו 8 נקודות ותק נותרה על כנה.
פסק הדין מסכם מאבק משפטי ממושך ומדגים את נכונותו של בית המשפט להתערב בפרטי ההחלטות של גופים אוטונומיים כמו קיבוצים, כאשר הוא מוצא שהן מיושמות באופן שאינו צודק או שאינו מתחשב בנסיבות הפרטניות של החברים.
ת"א 6690-03-24
