בית המשפט דחה תביעת בעלות על קרקע בשיח' ג'ראח: "היה ניתן להעלות את הטענה בהליך הקודם"
בפסיקה המבוססת על דוקטרינת "השתק הגנה", קבע בית המשפט המחוזי בירושלים כי תובע אינו יכול להגיש תביעה חדשה על סמך טענה שהיה עליו להעלות כקו הגנה בתביעת פינוי קודמת שהתנהלה נגדו. השופטת מרים אילני הורתה על דחיית התביעה על הסף וחייבה את התובע בהוצאות.
בית המשפט המחוזי בירושלים, בפסק דין שניתן ב-14 בנובמבר 2022, דחה על הסף תביעה שהגיש רמי אבו עסב לקבלת פסק דין הצהרתי לפיו הוא הבעלים של חלקה בשכונת שיח' ג'ראח בירושלים. השופטת מרים אילני ביססה את החלטתה על דוקטרינת "השתק הגנה", וקבעה כי אבו עסב מנוע מלהעלות את טענת הבעלות שלו במסגרת תביעה חדשה, מאחר שיכול היה, והיה עליו, להעלותה כטענת הגנה במסגרת הליך פינוי קודם שהתנהל נגדו והסתיים לרעתו.
הסאגה המשפטית המורכבת סביב החלקה, הרשומה על שם מחמד סאלח עיד אבו רבו ז"ל, מתפרשת על פני מספר הליכים משפטיים לאורך השנים. במוקד התביעה הנוכחית עמדה טענתו של אבו עסב, כי הוא רכש את המקרקעין בתום לב ובתמורה מאדם בשם איימן סומרה ב-10 במרץ 2012. הרכישה, לטענתו, בוצעה לאחר שפסק דין קודם, שניתן בשנת 2011 על ידי השופט נעם סולברג, הכיר לכאורה בבעלותו של סומרה על הנכס. אבו עסב טען כי העובדה שפסק הדין של סולברג בוטל מאוחר יותר, בשנת 2013, אינה פוגעת בזכויותיו שכן הוא רכש אותן בתום לב ובתמורה של 200,000 דולר, בעת שהסתמך על פסיקה חלוטה.
מנגד, הנתבעים, האחים בכרי הגישו בקשה לסילוק התביעה על הסף. הם טענו כי טענת הרכישה של אבו עסב היא טענה חדשה, "מוזרה ביותר וכבושה", העומדת בסתירה מוחלטת לגרסתו בהליך המשפטי המרכזי שקדם לתביעה זו – תביעת פינוי שהם עצמם הגישו נגד אבו עסב, אחיו וסומרה.
כדי להבין את פסיקתה של השופטת אילני, יש לחזור אחורה אל שרשרת ההליכים. תחילת הפרשה בתביעה שהגיש סומרה נגד האחים בכרי, שהוכרעה לטובתו בפסק דינו של השופט סולברג במרץ 2011. אלא שכשלושה חודשים לאחר מכן, הגישו האחים בכרי תביעה לביטול פסק הדין, בטענה כי ייפוי הכוח שעמד בבסיסו זוייף, שכן הנוטריון שאימת אותו כלל לא היה פעיל בתקופה הרלוונטית. ביוני 2013, השופט דראל קיבל את טענתם, קבע כי ייפוי הכוח אכן אינו תקף, והורה על ביטול פסק הדין של סולברג.
בעקבות זאת, הגישו האחים בכרי בשנת 2017 תביעת פינוי בבית משפט השלום נגד האחים אבו עסב וסומרה. במסגרת אותו הליך, טענות ההגנה של אבו עסב היו שונות בתכלית מאלו שהעלה בתביעתו הנוכחית. הוא טען לזכות במקרקעין מכוח חזקה וזיקת הנאה שהחלו עוד בשנות ה-70, וכן מכוח הסכם שערך אביו עם סומרה. בפסק הדין שניתן בתביעת הפינוי בנובמבר 2021, קבע בית המשפט כי האחים אבו עסב כלל לא טענו לרכישת בעלות, ואף הצהירו בתחילת דיון ההוכחות "כי אינם טוענים לבעלות". טענותיהם נדחו, ובית המשפט הורה על פינויים מהמקרקעין.
בפסק הדין הנוכחי, השופטת אילני קבעה כי המקרה שלפנינו הוא מקרה מובהק להחלת דוקטרינת "השתק הגנה". דוקטרינה זו, שאומצה בפסיקת בית המשפט העליון, קובעת כי נתבע אינו יכול להעלות בתביעה מאוחרת טענה שיכול היה להעלות כהגנה בתביעה קודמת, במיוחד אם קבלת התביעה המאוחרת תאיין לחלוטין את פסק הדין הראשון.
השופטת מצאה כי שני התנאים לקיומו של השתק הגנה מתקיימים. ראשית, הטענה המרכזית בתביעה הנוכחית – רכישת הנכס מסומרה בשנת 2012 – היא טענה שאבו עסב יכול היה, וחייב היה, להעלות באופן מלא כטענת הגנה מרכזית בתביעת הפינוי. השופטת ציינה כי אף שאבו עסב הזכיר את הרכישה בקצרה באחד הדיונים, הוא בחר במודע לא לבסס עליה את הגנתו. הסברו, לפיו נמנע מלהעלות את הטענה כדי לחסוך בזמן משום שסבר שסיכויי תביעת הפינוי נגדו "היו קלושים", נדחה על הסף על ידי בית המשפט. "אין להלום מצב שבו נתבע ימנע מלהעלות את כל טענות ההגנה שבידיו… ולאחר שהוא מפסיד יתאפשר לו לפתוח בהליך חדש ולהעלות טענות חדשות שהיו ידועות לו קודם לכן", כתבה השופטת.
שנית, קבעה השופטת כי קבלת התביעה הנוכחית הייתה מאיינת לחלוטין את פסק הדין בתביעת הפינוי. אם בית המשפט היה מכריז על אבו עסב כבעלים, ממילא ההוראה לפנותו מהנכס, שניתנה על בסיס קביעה כי זכויות האחים בכרי גוברות, הייתה מתרוקנת מתוכן.
לאור כל האמור, הורתה השופטת אילני על דחיית התביעה מחמת השתק הגנה, וחייבה את אבו עסב לשלם לאחים בכרי הוצאות משפט בסך 15,000 ש"ח.
ת"א 42132-01-22
