בית המשפט המחוזי לחג'ג': רכישת מלון רג'נסי הייתה עסקה מלאכותית, לא יותרו בקיזוז הפסדי עתק של 233 מיליון ש"ח
בית המשפט דחה את ערעורה של חברת מלון רג'נסי, שבשליטת קבוצת חג'ג', וקבע כי רכישת השלד הבורסאי נועדה בעיקרה להשגת יתרון מס בלתי נאות. השופט אביגדור דורות קיבל את עמדת פקיד השומה במלואה וקבע כי החברה לא הוכיחה "טעם מסחרי יסודי" שהשתווה לטעם הפיסקלי הברור של העסקה.
בפסק דין תקדימי ומנומק, שניתן ב-22 בספטמבר 2022, דחה בית המשפט המחוזי בירושלים את ערעורה של חברת מלון רג'נסי ירושלים בע"מ, הנמצאת בשליטת קבוצת חג'ג' ייזום נדל"ן בע"מ, על החלטת פקיד שומה ירושלים שלא להכיר בקיזוז הפסדיה הצבורים, אשר עמדו על סך של כ-233 מיליון שקלים נכון לסוף שנת 2010. השופט אביגדור דורות קבע כי רכישת השליטה בחברה, שהייתה שלד בורסאי ריק מפעילות, היוותה "עסקה מלאכותית" שנועדה בעיקרה להפחתת מס בלתי ראויה.
הפרשה החלה באוגוסט 2010, כאשר חברת מלון רג'נסי מכרה את נכסה המרכזי, המלון בירושלים, לרשת מלונות דן, ולאחר מכן נותרה ללא פעילות עסקית משמעותית. החברה, שצברה הפסדי עתק לצורכי מס, נמכרה כשנה לאחר מכן, באוגוסט 2011, לקבוצת חג'ג' תמורת 18.57 מיליון שקלים. לאחר הרכישה, החלה קבוצת חג'ג' להזרים לחברה פעילות חדשה ורווחית בתחום ארגון קבוצות רכישה במקרקעין , וביקשה לקזז את רווחיה החדשים כנגד אותם הפסדי עבר עצומים.
פקיד השומה, המשיב בהליך, סירב לאשר את הקיזוז וקבע כי מדובר בעסקה שהטעם הפיסקלי שעמד בבסיסה היה יסודי ודומיננטי, בעוד שהחברה לא הצליחה להוכיח קיומו של טעם מסחרי ממשי באותה רמת חשיבות.
אחת הטענות המרכזיות והמכריעות של פקיד השומה הייתה טענת "השתק שיפוטי". נטען כי במסגרת תובענה ייצוגית שהוגשה נגדה בעבר, טענה קבוצת חג'ג' עצמה כי שוויים הכלכלי של ההפסדים הצבורים הוא זניח, ועומד לכל היותר על 18 מיליון שקלים, מה שגוזר פטור ממס של כ-3 עד 5.5 מיליון שקלים בלבד. זאת, במטרה להפחית את שווי החברה הנגזר לצורכי אותו הליך. השופט דורות קיבל טענה זו במלואה וקבע כי החברה מושתקת מלטעון כעת לסכומים גבוהים בהרבה. "העובדה שהמערערת טענה לסכומים נמוכים במסגרת התובענה הייצוגית כדי לשרת את מטרותיה… ואילו עתה… היא טוענת לסכומים גבוהים יותר… זאת אין לאפשר", כתב השופט בפסק הדין.
לגופו של עניין, בית המשפט ניתח את העסקה בהתאם למבחן "יסודיות הטעם המסחרי", שנקבע בפסיקות קודמות. על פי מבחן זה, כאשר רשות המסים מוכיחה כי לעסקה יש טעם פיסקלי משמעותי, הנטל עובר לנישום להוכיח כי היה קיים גם טעם מסחרי יסודי, שמשקלו שווה לפחות לזה הפיסקלי.
המערערת טענה כי הטעם המסחרי היסודי לרכישתה היה הצורך בפלטפורמה של חברה ציבורית לצורך גיוס הון מהבורסה. ואכן, החברה גייסה כ-100 מיליון שקלים באמצעות הנפקת איגרות חוב. עוד נטען כי בכוונת הקבוצה היה ליצוק לחברה גם פעילות מלונאית.
מנגד, פקיד השומה טען כי המערערת לא הוכיחה מדוע רכשה דווקא את השלד הבורסאי הספציפי הזה, העמוס בהפסדים, ולא בחנה חלופות אחרות. עוד הודגש כי הפעילות החדשה של ארגון קבוצות רכישה שונה מהותית מהפעילות המלונאית ההיסטורית של החברה, וכי בפועל, גם שנים לאחר הרכישה, לא הוזרמה כל פעילות מלונאית.
השופט דורות אימץ את עמדת המשיב וקבע כי פקיד השומה הצליח להוכיח כי "בבסיס רכישת המערערת עמד טעם פיסקלי יסודי, אשר ללא קיומו לא הייתה נרכשת השליטה במערערת על-ידי הקבוצה". פוטנציאל חיסכון המס, שעשוי היה להגיע לכ-50 מיליון שקלים, היווה שיקול דומיננטי.
באשר לטעמים המסחריים שהציגה המערערת, בית המשפט קבע כי הם לא הוכחו כ"יסודיים" במידה מספקת. הטענה בדבר הצורך בפלטפורמה לגיוס הון נחלשה לאור העובדה שהגיוס נעשה בערבות מלאה של קבוצת חג'ג', ובסופו של דבר החברה אף נמחקה מהמסחר בבורסה והפכה לפרטית. גם הטענה לכניסה לתחום המלונאות נדחתה, שכן בפועל לא נעשה דבר בנידון, והפער בין תחומי הפעילות נותר משמעותי.
לאור כל האמור, הערעור נדחה, ובית המשפט אישר גם את החלטת המשיב להטיל על המערערת קנס גירעון, בקובעו כי התנהלותה עלתה כדי רשלנות. על המערערת נפסקו הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 45,000 ש"ח.
ע"מ 52353-12-17
