בעלי מלון "פטרא" בעיר העתיקה יחויבו אישית בחובות של מיליוני שקלים

בעלי מלון "פטרא" בעיר העתיקה יחויבו אישית בחובות של מיליוני שקלים

בית המשפט המחוזי בירושלים קבע כי השניים ניהלו את עסקיהם "תוך כוונה לרמות את נושיהם" והבריחו באופן שיטתי את פעילות המלון בין חברות קש כדי להתחמק מתשלום חובות עתק. השופט אביגדור דורות מתח ביקורת חריפה על התנהלותם וקבע כי ישלמו את מלוא חובות החברות שבפירוק.

בפסק דין תקדימי וחריף שניתן בבית המשפט המחוזי בירושלים, קבע השופט אביגדור דורות כי בעלי ומנהלי החברות שהפעילו את מלון "פטרא" ההיסטורי בשער יפו ואת אכסניית "פאלם" הסמוכה, יחויבו באופן אישי במלוא חובות העתק של החברות שבפירוק, המוערכים במיליוני שקלים. פסק הדין, שניתן ביום 29 בנובמבר 2022, שם סוף לסאגה משפטית ארוכה וחושף שיטה מתוחכמת של הברחת נכסים ופעילות עסקית שנועדה לרמות נושים, ובראשם עיריית ירושלים ורשויות המס.

ההחלטה הדרמטית התקבלה בעקבות בקשה שהגיש המנהל המיוחד של החברות, עו"ד אברהם משה סגל. בבקשתו, דרש עו"ד סגל להטיל אחריות אישית על היאם קרש ועווד סעיד, הדמויות המרכזיות מאחורי הפעלת המלונות, מכוח סעיפים 373 ו-374 לפקודת החברות, העוסקים בניהול עסק בתרמית ובשימוש לא הוגן בנכסי חברה.

במרכז הפרשה עומדת תמונה מורכבת של העברת פעילות שיטתית בין חברות שונות, במטרה להשאיר את החובות מאחור. החברה הראשונה בשרשרת, "פטרא הוטל ניהול בתי מלון בע"מ", נוסדה בשנת 1999 וצברה חובות של למעלה מ-4.5 מיליון שקלים, בעיקר לעיריית ירושלים. ב-23 במאי 2010, בדיוק ביום בו הפסיקה "פטרא הוטל" את פעילותה, נוסדה חברה חדשה בשם "אלפטרא – אירוח תיירים בע"מ", אליה הועברה פעילות המלון. גם חברה זו צברה חובות של כ-800,000 שקלים, ובשנת 2013 הועברה הפעילות לחברה שלישית, "אורחי פרחי אלפטרא בע"מ".

המנהל המיוחד, עו"ד סגל, טען כי מדובר במהלך מתוכנן להברחת הנכס היחיד והמשמעותי של החברות – זכויות התפעול של המלונות – תוך ריקון כל חברה מתוכן והשארת הנושים בפני שוקת שבורה. עמדה זו זכתה לתמיכת הכונס הרשמי (הכנ"ר) אשר טען כי המשיבים פעלו במרמה כדי לחמוק מתשלום חובותיהם.

השופט דורות לא חסך בביקורתו כלפי קרש וסעיד, ותיאר התנהלות קלוקלת וחסרת תום לב לאורך כל ההליך המשפטי. הוא ציין כי השניים סירבו לשתף פעולה עם המנהל המיוחד, נמנעו ממסירת מסמכים בסיסיים, התחמקו מחקירות, וכאשר נחקרו לבסוף בבית המשפט, עשו כל שביכולתם "על מנת להקשות על המנהל המיוחד להגיע לחקר האמת".

"מצאתי לנכון גם לקבוע כי המשיבים לא היו מהימנים עלי בעדויותיהם", כתב השופט בפסק הדין. "הם 'שכחו' דברים בסיסיים ולא היססו מלחמוק מלספר את כל הידוע להם. התרשמתי כי המשיבים פעלו על מנת להסתיר את מלוא המידע המצוי באמתחתם". עוד ציין השופט כי קרש וסעיד ניסו להטיל את האחריות זה על זו, טקטיקה שרק חיזקה את המסקנה כי פעלו במשותף.

מנגד, המשיבים טענו כי המנהל המיוחד פועל ממניעים זרים כשליח של עמותת עטרת כהנים, וכי הבקשה נגדם מהווה "הרחבת חזית אסורה", שכן היא התבססה בתחילה על תשלום ספציפי שבוצע לאחד הנושים. השופט דחה את כל טענותיהם, וקבע כי הם הסכימו מכללא להרחבת חזית הדיון בכך שלא התנגדו להגשת ראיות חדשות במהלך חקירותיהם.

בסיכומו של דבר, קבע בית המשפט כי הוכח שהשניים ניהלו את עסקי החברות בתרמית, תוך שהם מודעים לחובות התופחים. "המסקנה המתבקשת היא כי העברת הפעילות בין החברות השונות נעשתה על מנת להבריח את הנכס מנושיהם של החברות באופן שעולה לכדי תרמית", פסק השופט דורות.

בהתאם לכך, קיבל בית המשפט את בקשת המנהל המיוחד במלואה והורה כי היאם קרש ועווד סעיד יחויבו, יחד ולחוד, בתשלום מלוא חובות החברות "פטרא הוטל" ו"אלפטרא", לאחר שסכומם הסופי יקבע. בנוסף, הם חויבו בשווי הפעילות שהוברחה לחברה השלישית וכן בהוצאות משפט ושכר טרחת המנהל המיוחד בסך 50,000 שקלים. פסק הדין מהווה אזהרה חמורה לבעלי חברות המנסים להסתתר מאחורי "מסך ההתאגדות" כדי להתחמק מחובותיהם בדרכי מרמה.

פר"ק 12115-12-16, פר"ק 12145-12-16

שתפו:

צריכים סיוע משפטי?

השאירו פרטים או התקשרו
ונחזור אליכם בהקדם