בית המשפט המחוזי: החלפת רואה חשבון אינה עילה מספקת לתיקון בדיעבד של דוחות מס
החלטה של בית המשפט המחוזי בירושלים שוללת מנישומים את האפשרות לבצע "מקצה שיפורים" בדוחות מס ישנים, גם אם מדובר בטעות שנעשתה בתום לב. השופט אביגדור דורות קבע כי הזכות לתיקון דוח אינה מוקנית, ויש לייחד אותה למקרים חריגים ונדירים בלבד, תוך שימת דגש על עיקרון סופיות השומה.
בפסק דין חשוב ומנומק שניתן לאחרונה, דחה בית המשפט המחוזי בירושלים את בקשתה של "חגי – אגודה שיתופית חקלאית", האחראית על השירותים המוניציפליים בישוב בית חגי, להורות לפקיד שומה ירושלים 2 לקבל את דוחות המס המתוקנים שהגישה עבור השנים 2011-2014. פסק הדין, שניתן ב-30 בנובמבר 2022 על ידי השופט אביגדור דורות, קובע באופן חד משמעי כי שינוי בחוות דעתו של מייצג (רואה חשבון) אינו מהווה, כשלעצמו, נסיבה המצדיקה פתיחה מחדש של שומות מס שהוגשו ואושרו.
תחילתה של הפרשה בשנת 2015, כאשר האגודה החליפה את רואי החשבון שלה. המייצגים החדשים סברו כי הכנסותיה של האגודה מתמלוגים שהתקבלו מהפעלת מחצבה בשטחה, סווגו באופן שגוי במשך שנים. עד לשנת 2014, דיווחה האגודה על הכנסות אלה כ"הכנסה מעסק" החייבת במס מלא, בהתאם לסעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה. רואי החשבון החדשים טענו כי יש לסווג את ההכנסה כ"הכנסה פסיבית" הפטורה ממס, בהתאם לסעיף 9(2)(א) לפקודה, וזאת מכיוון שהאגודה מקבלת תמלוגים מחברה חיצונית המתפעלת את המחצבה בפועל, ולא מנהלת עסק פעיל בעצמה.
בעקבות הגילוי, פנתה האגודה לפקיד השומה בבקשה לתקן את דוחותיה רטרואקטיבית לשנים 2011-2014, שנים שטרם חלה עליהן התיישנות. לאחר חמש שנות התדיינות והתכתבויות בין הצדדים, החליט פקיד השומה לדחות את הבקשה. דחייה זו הובילה את האגודה להגיש עתירה לבית המשפט המחוזי.
בפני בית המשפט טענה האגודה כי מטרת דיני המס היא גביית "מס אמת", וכי הטעות בסיווג נעשתה בתום לב מוחלט. לשיטתה, סירובו של פקיד השומה לאפשר את התיקון מונע את הגשמת תכלית זו ומהווה שימוש בלתי סביר בכוחו המנהלי. עוד טענה כי העובדה שהיא יזמה את התיקון בעצמה, ולא בעקבות ביקורת של רשויות המס, צריכה לעמוד לזכותה.
מנגד, פקיד השומה טען כי לנישום אין זכות אוטומטית או מוקנית להגיש דוחות מתוקנים, וכי אפשרות זו שמורה ל"מקרים נדירים וחריגים" בלבד, כמו טעויות סופר או גילוי עובדות חדשות שלא היו ידועות במועד ההגשה המקורי. במקרה זה, טען פקיד השומה, לא חל כל שינוי עובדתי או משפטי; השינוי היחיד היה החלפת המייצג וקבלת חוות דעת מקצועית שונה. לטענתו, קבלת הבקשה תיצור מצב שבו דוח מס הוא בגדר המלצה בלבד, הניתנת ל"מקצה שיפורים" בכל עת, מה שיפגע ביעילות מערכת המס ובעיקרון השוויון.
השופט דורות קיבל את עמדת פקיד השומה במלואה ודחה את העתירה. בפסיקתו, הוא קבע כי "דו"ח שהוגש אמור לשקף תמונת הכנסות והוצאות אמיתית, ועל בסיסו אמור להיות מחושב המס… לנישום לא קיימת זכות מוקנית או אוטומטית להגיש דו"ח מתקן". השופט הדגיש כי הגשת דוח מס היא הצהרה סופית ומחייבת, ועל הנישום לגבש את עמדתו טרם ההגשה.
עוד קבע השופט כי המקרה הנדון אינו עומד בקריטריונים החריגים המצדיקים תיקון. "כל שנטען הוא כי לאחר שהוחלף הייצוג, המייצג החדש סבר כי ניתן לסווג את ההכנסה בדרך שונה. טענה זו אינה מצדיקה לאשר הגשת דוחות מתוקנים". הוא הוסיף כי הבקשה מהווה "תיקון מהותי" שמטרתו היחידה היא הפחתת חבות המס, ולא תיקון "טכני" של טעות בתום לב.
השופט דחה גם את טענות האגודה בדבר התנהלות לא ראויה של פקיד השומה, וקבע כי תקופת הבחינה הארוכה של הבקשה מוכיחה דווקא כי היא נשקלה ברצינות ובכובד ראש. בסופו של דבר, חויבה האגודה בתשלום הוצאות משפט בסך 15,000 ש"ח. עם זאת, ציין השופט כי פסק הדין אינו מונע מהאגודה לשנות את סיווג הכנסותיה בדוחותיה העתידיים, החל משנת 2016 ואילך.
ה"פ 54185-12-20
