בצעד חסר תקדים: ביהמ"ש הורה לטבע לחשוף מסמכים פנימיים בפרשת תשלומי שוחד לכאורה לרופאים בארה"ב
בעקבות תביעה שהוגשה בארה"ב והסדר פשרה בעלות של 54 מיליון דולר, קבע בית המשפט המחוזי בירושלים כי קיימת "תשתית ראייתית ראשונית" להפרת חוק על ידי חברות בנות של ענקית התרופות. ההחלטה סוללת את הדרך להגשת תביעה נגזרת נגד נושאי המשרה בטבע, בטענה למעורבות או מחדל פיקוחי בפרשה.
בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל בקשה של בעל מניות בחברת טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ, והורה לחברה לחשוף מסמכים פנימיים הנוגעים לפרשת תשלומים אסורים לכאורה לרופאים בארצות הברית. פסק הדין, שניתן ב-24 באוגוסט 2022, על ידי כבוד השופטת מרים אילני, מהווה צעד משמעותי עבור בעל המניות, אורן ראול דה לנגה, השוקל להגיש בקשה לאישור תביעה נגזרת נגד נושאי המשרה בטבע.
שורשיה של הפרשה בתביעה שהוגשה בשנת 2013 בבית המשפט המחוזי בניו יורק על ידי שני עובדים לשעבר בחברות בנות של טבע בארה"ב. בתביעתם, על סך 3.5 מיליארד דולר, נטען כי בין השנים 2003 ל-2014, אותן חברות בנות שילמו לרופאים שוחד וטובות הנאה (kickbacks). זאת, במטרה לעודד אותם לרשום למטופליהם שתי תרופות דגל של טבע, "קופקסון" ו"אזילקט", כאשר התשלומים הוסוו כתמורה עבור שירותי "דוברות" ו"ייעוץ".
ההליך בארה"ב הסתיים בדצמבר 2019 בהסכם פשרה, במסגרתו התחייבו החברות הבנות לשלם לרשויות האמריקאיות סכום כולל של 54 מיליון דולר. תחילה טענה טבע כי היא אישיות משפטית נפרדת ולא נגרם לה נזק, אך בהמשך ההליך בישראל הודתה כי סכום הפשרה שולם ישירות על ידה.
בעקבות זאת, הגיש דה לנגה בקשה לגילוי מסמכים לפי סעיף 198א לחוק החברות. מטרתו הייתה לקבל גישה לחומרים פנימיים של טבע על מנת לבסס טענה כי נושאי המשרה בחברת האם היו מעורבים באופן אקטיבי בקביעת המדיניות והתרת תשלומי השוחד בחברות הבנות, או לכל הפחות הפרו את חובת הפיקוח שלהם ולא הנהיגו תכנית ציות אפקטיבית.
טבע התנגדה נחרצות לבקשה. היא טענה כי המבקש מתעלם מעיקרון האישיות המשפטית הנפרדת של החברות הבנות, וכי לא הונחה כל תשתית ראייתית, ולו ראשונית, להפרת דין כלשהי. עוד טענה טבע, כי העובדה שהרשויות בארה"ב בחרו שלא להצטרף לתביעה האזרחית או לנקוט בהליך פלילי, והעובדה שהתיק הסתיים בפשרה ללא הודאה באשמה, מחלישות את טענות המבקש.
בפסק דין מנומק, דחתה השופטת אילני את מרבית טענותיה של טבע. היא קבעה כי לצורך הליך גילוי המסמכים, הנטל הראייתי המוטל על המבקש הוא "ברף התחתון". השופטת התבססה באופן נרחב על החלטת בית המשפט בארה"ב לדחות בקשה של החברות הבנות לסילוק התביעה על הסף (Summary Judgment). היא ציינה כי החלטה זו, המפרטת את הראיות שהוצגו, מספיקה כדי להניח תשתית ראייתית ראשונית לכך שהחברות הבנות הפרו את החוק בארה"ב.
בהחלטתה, פירטה השופטת ממצאים לכאוריים שעלו מההליך בארה"ב, ובהם:
- מעקב אחר מרשמים: אנשי המכירות של טבע עקבו באופן שיטתי אחר כמות המרשמים שסיפקו הרופאים שהשתתפו ב"תכנית המרצים".
- אירועים פיקטיביים: הוצגו ראיות לאירועי הרצאות שבהם נכחו שני משתתפים או פחות, ולעיתים אף לא נכח איש מלבד איש המכירות של טבע.
- גיוס על בסיס מכירות: גיוס הרופאים כמרצים נעשה על ידי מחלקות המכירות והשיווק, תוך בחינת כמות המרשמים שנתנו, ולא על סמך כישוריהם האקדמיים.
"בשים לב לכך שהנטל הראייתי… הוא ברף התחתון," כתבה השופטת, "התשתית הראייתית שהוצגה בהליך שהתנהל בארצות הברית, כפי שהיא מתוארת בהרחבה בהחלטת הדחייה די בה כדי להניח תשתית ראייתית ראשונית לכך שחברות הבנות הפרו את החוק בארצות הברית… והעניקו לכאורה טובות הנאה אסורות לרופאים לשם קידום מכירות של תרופות".
לאור קביעות אלו, הורתה השופטת לטבע להמציא לידי המבקש, תוך 45 ימים, שורה ארוכה של מסמכים, לרבות:
- כלל מסמכי התיק מההליך בארצות הברית, כולל תצהירים, פרוטוקולים ותיקי מוצגים.
- כל המסמכים שגולו בין הצדדים במסגרת ההליך בארה"ב.
- פרוטוקולים של ישיבות הדירקטוריון וועדותיו בטבע בין השנים 2007-2014, שדנו בשירותי "דוברות" ו"ייעוץ".
- דוחות ביקורת פנימיים וחיצוניים מאותן שנים בנושאים אלו.
- כל ההתכתבויות בין החברה לבין רגולטורים בארה"ב בנושא.
- תלונות שהתקבלו בחברה בנוגע לחוקיות התשלומים.
השופטת חייבה את טבע לשאת בהוצאות המבקש בסך 25,000 ש"ח, בין היתר בשל השלב המאוחר בו צמצמה החברה את התנגדותה. ההחלטה אינה קובעת כי נושאי המשרה בטבע אכן התרשלו, אלא רק כי המבקש הניח תשתית ראשונית המצדיקה את חשיפת המסמכים. כעת, הכדור עובר לידי דה לנגה, שלאחר קבלת החומרים יחליט אם יש בידיו די ראיות להגשת בקשה לאישור תביעה נגזרת, שתפתח חזית משפטית חדשה ומורכבת מול הנהלת טבע.
תנ"ג 40169-01-20
