סוף לסכסוך בן 20 שנה: בעלי יחידות נופש בקלאב הוטל יקבלו הטבה בשווי 5 מיליון ש"ח
בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר הסדר פשרה בתביעה ייצוגית נגד הרשת, במסגרתו יוענקו 5,000 לינות נופש לזכאים. השופטת דחתה את התנגדות היועצת המשפטית לממשלה, שכינתה את ההסדר "הסדר קופונים" , ואישרה גמול ושכר טרחה בסך 1.2 מיליון שקלים למבקשת ולבאי כוחה.
בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו נתן תוקף של פסק דין להסדר פשרה בסכסוך ארוך שנים בין המועצה הישראלית לצרכנות לבין רשת מלונות קלאב הוטל. פסק הדין, שניתן ביום 29 בספטמבר 2025 על ידי השופטת מיכל עמית-אניסמן , מביא לסיומה תביעה ייצוגית שהוגשה עוד בשנת 2016 , ועוסקת בטענות לגביית יתר של דמי אחזקה מבעלי יחידות נופש במלונות הרשת באילת.
במסגרת הסדר הפשרה, תעניק קלאב הוטל הטבה כוללת של 5,000 ימי נופש, בשווי מוערך של 5,000,000 ש"ח. ההטבה תתחלק ל-4,000 לילות במלון קלאב הוטל אילת ו-1,000 לילות במלון קלאב אין אילת. כל חבר קבוצה שעומד בקריטריונים יהיה זכאי לקבל עד שני לילות נופש על בסיס לינה בלבד, ללא תשלום נוסף. הזכאות להטבה מיועדת לכ-22,360 בעלי זכויות נופש , שהיו בעלי זכות כזו בתקופה של שבע השנים שקדמו להגשת התביעה (עד 1 בנובמבר 2016), ובתנאי שאין להם חובות דמי אחזקה.
התביעה הייצוגית, שהוגשה על ידי המועצה הישראלית לצרכנות התמקדה בטענה כי קלאב הוטל "ניפחה" את רכיב ההוצאות ("המונה") בנוסחת חישוב דמי האחזקה השנתיים, ובכך גבתה סכומים הגבוהים מהמוסכם בחוזי הנופש.
ההליך הנוכחי היווה מעין "ספיח" להליך ייצוגי קודם ומורכב עוד יותר, המכונה "תובענת בירנבוים", שהחל כבר בשנת 2001 ועסק ברכיב אחר של נוסחת דמי האחזקה ("המכנה"). גם בהליך ההוא גובש הסדר פשרה, שהמועצה לצרכנות התנגדה לו בזמנו. הערעורים על אותו הסדר הגיעו עד לבית המשפט העליון, אשר דחה אותם אך קבע כי ההסדר אינו חוסם לחלוטין את תביעת המועצה בנושא "המונה". עם זאת, בית המשפט העליון המליץ למועצה "לשקול צעדיה" לאור קביעות של מומחה שמונה בתיק בירנבוים, אשר שללו את חוות הדעת עליה התבססה התביעה הנוכחית, וקיווה כי הצדדים יגיעו להסכמה בהליך גישור.
בעקבות המלצת העליון, פנו הצדדים להליך גישור ממושך בפני השופט בדימוס יצחק ענבר, שהוביל להסדר הפשרה שאושר כעת.
אחד ההיבטים המעניינים בפסק הדין הוא התמודדות בית המשפט עם התנגדותה של היועצת המשפטית לממשלה. היועמ"ש טענה כי מדובר ב"הסדר קופונים", שכן ההטבה לשני לילות בלבד באילת, עיר מרוחקת, עשויה לאלץ את חברי הקבוצה לרכוש לילות נוספים או שירותים אחרים מהמלון כדי לממש את חופשתם, ובכך להגדיל את רווחי הנתבעות. בנוסף, נטען כי מנגנון "כל הקודם זוכה" עלול למנוע מחלק מהזכאים לממש את ההטבה.
השופטת עמית-אניסמן דחתה טענות אלה. היא קבעה כי אין מדובר ב"הסדר קופונים" קלאסי, מאחר שההטבה ניתנת ללא תנאי של רכישה נוספת. לדבריה, שהות של שלושה ימים (שני לילות) באילת היא "הטבה ראויה והוגנת" ואין זה מחויב המציאות כי היא תחייב את חברי הקבוצה לשאת בעלויות נוספות כלפי המלון.
במהלך הדיונים, בית המשפט אף יזם שיפורים משמעותיים בהסדר המקורי. במקור, חברי הקבוצה היו אמורים לממש את ההטבה תוך שלוש שנים, ולאחר מכן יתרת הלילות שלא נוצלו הייתה אמורה לעבור לעמותה. בהצעת בית המשפט, שהנתבעות הסכימו לה, תקופת המימוש לחברי הקבוצה הוארכה לחמש שנים. יתרה מכך, נקבע כי אם בתום חמש השנים יוותרו לילות שלא מומשו, קלאב הוטל תעביר את שווי העלות שלהן (ולא שווי השוק) לקרן הממשלתית למימון תובענות ייצוגיות. תיקון זה מבטיח כי מלוא שווי ההטבה יגיע בסופו של דבר לטובת חברי הקבוצה או לציבור הרחב.
בית המשפט גם אישר את המלצת הצדדים לתשלום גמול בסך 200,000 ש"ח למועצה הישראלית לצרכנות, ושכר טרחה בסך 1,000,000 ש"ח בתוספת מע"מ לבאי כוחה. השופטת נימקה את אישור הסכומים הגבוהים במורכבותו יוצאת הדופן של ההליך, בהשקעה המרובה של המועצה ובאי כוחה לאורך שנים רבות, ובכך שהסכסוך כולו מתנהל "זה העשור השלישי".
ת"צ 2741-11-16
