קרב מסים סוער: בית המשפט קיבל חלקית את ערעורם של בעלי חברת מחשבים וקבע – יש להכיר בהוצאות גם אם החשבוניות "פיקטיביות"

קרב מסים סוער: בית המשפט קיבל חלקית את ערעורם של בעלי חברת מחשבים וקבע – יש להכיר בהוצאות גם אם החשבוניות "פיקטיביות"

חרף קבלת הערעור בנוגע להוצאות בסך 425 אלף שקל, בית המשפט הותיר על כנה את פסילת ספרי החברה והטלת קנס הגירעון, תוך שהוא דוחה את טענות רשות המסים ומותח ביקורת על התנהלותה.

פסק דין תקדימי ומפורט שניתן בבית המשפט המחוזי בירושלים שופך אור על אחת הסוגיות המורכבות ביותר בדיני המס: כיצד יש להתייחס להוצאות עסקיות אמיתיות שגובו בחשבוניות שלגביהן עולה חשד להיותן פיקטיביות. בפסק הדין, שניתן ב-27 ביוני 2022, קיבל כבוד השופט אביגדור דורות באופן חלקי את ערעורם של בני הזוג זלמן ויהודית זבדצקי וחברת "אפ-גרדאבל בע"מ" שבבעלותם, נגד שומות מס הכנסה שהוציא להם פקיד שומה ירושלים 3.

הפרשה החלה בעקבות חקירה שניהלה רשות המסים כנגד חברת אפ-גרדאבל, העוסקת בשיווק, מכירה ותיקון של מחשבים וציוד היקפי , בחשד להפרות של פקודת מס הכנסה וחוק מס ערך מוסף. החקירה התמקדה, בין היתר, בעסקאות שביצעה החברה מול חברת אינטל, ובמערכת היחסים העסקית שלה עם ספק בשם חאלד מוגרבי, מנהל חברת "עולם המחשב". בעקבות החקירה, הוצאו לחברה ולבעליה שומות מס לפי מיטב השפיטה לשנים 2011-2013, ובמקביל הוגש כתב אישום פלילי נגד הבעלים, זלמן זבדצקי, והחברה.

לטענת פקיד השומה שש חשבוניות שהנפיקה חברתו של מוגרבי לחברת אפ-גרדאבל בסך כולל של 493 אלף שקלים (כולל מע"מ) היו פיקטיביות לחלוטין. עמדת הרשות התבססה בעיקר על עדותו של מוגרבי עצמו, שטען בחקירתו כי "כל החשבוניות שאני הוצאתי… הן חשבוניות פיקטיביות לחלוטין" וכי לא סיפק כל סחורה או ביצע עבודה כלשהי עבור החברה או עבור אינטל.

כתוצאה מכך, פקיד השומה לא התיר לחברה לנכות את ההוצאה הנטענת בסך 425 אלף שקלים (לפני מע"מ). מעבר לכך, הרשות קבעה כי הכספים שלכאורה שולמו למוגרבי, בסך של כ-721 אלף שקלים בשנת 2011, לא הגיעו אליו כלל, אלא נמשכו על ידי הבעלים, זלמן זבדצקי, והיוו למעשה הכנסה אישית שלו ממשכורת או דיבידנד. בנוסף, השומה כללה חיוב בגין המחאה על סך 10,000 שקלים שניתנה לבנו של זבדצקי אך נרשמה בספרי החברה כתשלום לספק אחר , וכן חיוב בגין יתרת חוב של זבדצקי לחברה בסך של כ-104 אלף שקלים. בשל אי-הסדרים החמורים, החליט פקיד השומה גם לפסול את ספרי החברה לשנים 2010 ו-2011.

המערערים דחו מכל וכל את טענות רשות המיסים. טענתם המרכזית הייתה כי הציוד המדובר אכן סופק לחברת אינטל, וכי ההוצאה בגינו הייתה אמיתית לחלוטין. הם תקפו בחריפות את אמינותו של חאלד מוגרבי, וטענו כי עדותו נועדה אך ורק "להציל את עורו" במסגרת ההליך הפלילי, ואין לתת בה כל אמון.

בנוסף, המערערים טענו כי התנהלות רשות המיסים פגעה בזכותם להליך הוגן, בכך שמנעה מהם לעיין בחומרי החקירה המלאים ששימשו בסיס להוצאת השומות. הם טענו כי גם אם בית המשפט יקבע שהחשבוניות היו בעייתיות, היה על פקיד השומה להכיר בהוצאה עצמה, בהתאם להוראות חוזר מס הכנסה 2/2012, הקובע כי יש להכיר בהוצאה אמיתית שהוצאה לייצור הכנסה, גם אם האסמכתא שהוצגה בגינה אינה תקינה.

השופט אביגדור דורות ניתח לעומק את ארבע הסוגיות המרכזיות שעמדו במחלוקת וקיבל את טענות המערערים ברובן.

ההוצאה בגין הציוד לאינטל: זו הייתה הסוגיה המרכזית, ובה נחל פקיד השומה תבוסה. השופט קבע כי אין להתבסס על עדותו של חאלד מההליכים הפליליים, וקיבל את טענת המערערים כי מוגרבי ניסה להציל את עורו. בית המשפט קבע כי המערערים הוכיחו שהיה קשר עסקי כלשהו בין הצדדים.

חשוב מכך, השופט מתח ביקורת על החלטת פקיד השומה שלא להכיר בהוצאה כלל. הוא קבע שמאחר ואין מחלוקת כי הציוד אכן סופק לאינטל, ברור שהייתה לחברה הוצאה בגין רכישתו. השופט דחה את טענת רשות המיסים כי ייתכן וההוצאה "נבלעה" בתשלומים לספקים אחרים של החברה, וכינה טענה זו "תשובה שאין לה כל ביסוס ואשר נטענה בעלמה, מבלי לבחון את הדברים באופן רציני". לאור זאת, הורה בית המשפט להכיר בניכוי הוצאות בסך 425 אלף שקלים.

פסילת ספרים וקנס גירעון: על אף הניצחון בסוגיית ההוצאה, בית המשפט הותיר על כנה את החלטת פקיד השומה לפסול את ספרי החברה. השופט קבע כי הצטברות הליקויים בניהול הספרים, הפערים בין הרישומים לביצוע בפועל וההתנהלות בניגוד להוראות, הצדיקו את פסילתם. כפועל יוצא, גם ההחלטה להטיל קנס גירעון נותרה בעינה, שכן נקבע שהתנהלות המערערים עלתה כדי "רשלנות". עם זאת, השופט הורה לפקיד השומה לחשב מחדש את סכום הקנס, בהתאם לתוצאות פסק הדין.

סוגיות נוספות: בית המשפט דחה את ערעור המערערים בנוגע ל-10,000 השקלים ששולמו לבנם וקבע כי יש לראות בסכום זה הכנסה. מנגד, הערעור התקבל בנוגע לחיוב בגין יתרת חוב של הבעלים לחברה, לאחר שהמערערים הוכיחו כי החוב נסגר.

בסופו של דבר, פסק הדין מהווה ניצחון מהותי למערערים בסוגיה הכספית העיקרית, אך משאיר על כנן את הקביעות החמורות הנוגעות להתנהלותם הפנקסנית. על רקע התוצאה המעורבת, קבע השופט כי כל צד יישא בהוצאותיו.

ע"מ 40803-02-16, ע"מ 40890-02-16

שתפו:

צריכים סיוע משפטי?

השאירו פרטים או התקשרו
ונחזור אליכם בהקדם