פסק דין דרמטי: ביהמ"ש כפה על גינדי ת"א למסור 2 דירות לרוכשים וקבע כי ביטול החוזים נעשה שלא כדין
השופט הבכיר יהושע גייפמן מתח ביקורת על התנהלות חברת "מגדלי לב תל-אביב", וקבע כי מכתבים ששלחה החברה לרוכשים יצרו מועד תשלום חדש ומחייב. למרות טענות החברה להפרה יסודית ואיחור בתשלום של כ-4.1 מיליון שקלים, פסק בית המשפט כי הודעת הביטול נשלחה בטרם חלף המועד לתשלום, וחייב את החברה באכיפת ההסכמים.
בפסק דין תקדימי שניתן ב-6 באפריל 2025 בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, קיבל השופט הבכיר יהושע גייפמן את תביעתם של בני הזוג יהונתן וליאורה צברי, והורה לחברת "מגדלי לב תל-אביב בע"מ", המשווקת את פרויקט "גינדי ת"א", לאכוף שני הסכמי מכר לרכישת דירות בפרויקט היוקרתי במתחם שרונה. פסק הדין קובע כי הודעת החברה על ביטול החוזים, שנשלחה בטענה לאיחור בתשלום יתרת התמורה, נעשתה שלא כדין. התביעה לא כללה סעד כספי אלא התמקדה אך ורק בבקשה להצהיר על תוקף ההסכמים ולאכוף אותם.
תחילתה של הפרשה בשני הסכמים שחתמו בני הזוג צברי: הראשון באוקטובר 2010 לרכישת דירת 4 חדרים (מס' 631) תמורת 1,775,862 ₪ בתוספת מע"מ, והשני בינואר 2014 לרכישת דירת 5 חדרים (מס' 642) תמורת 3,559,322 ₪ בתוספת מע"מ. הסכסוך בין הצדדים התגלע סביב מועד ביצוע התשלום האחרון עבור שתי הדירות, שהסתכם בכ-4.1 מיליון שקלים, סכום שבני הזוג התכוונו לממן באמצעות משכנתא.
ב-13 ביולי 2017, לאחר שהתקבל אישור אכלוס (טופס 4) לבניין ב-20 ביוני 2017 , שלחה חברת מגדלי לב מכתב התראה לבני הזוג צברי, בטענה לחובות מצטברים: 322,484 ₪ עבור דירה 631, וחוב של 3,878,322 ₪ עבור דירה 642. כעבור 14 ימים, ב-27 ביולי 2017, ולאחר שלטענתה לא שולמה יתרת החוב, שלחה החברה הודעה על ביטול שני ההסכמים בטענה ל"הפרה יסודית".
בני הזוג צברי טענו מנגד כי החברה עצמה לא הייתה יכולה למסור את הדירות במועד, ולכן מדובר ב"הפרה צפויה" מצידה. טענה זו נדחתה על ידי בית המשפט, אשר אימץ את חוות דעתו של מומחה מטעמו, המהנדס צבי רון. המומחה קבע כי ניתן היה להשלים את כל עבודות הגמר ולהכין את דירה 631 למסירה תוך 30 יום, ואת דירה 642 תוך 60 יום, ואף ב-30 יום עם הגדלת צוות העובדים. לאור העובדה שבפרויקט עבדו באותה עת כ-50-60 פועלים בשתי משמרות, קבע בית המשפט כי לא הייתה מניעה מעשית למסור את הדירות במועד, ולכן דחה את טענת ההפרה הצפויה.
נקודת המפנה הדרמטית במשפט נסובה סביב שני מכתבים ששלחה מחלקת הכספים של מגדלי לב לבני הזוג צברי ב-4 ביולי 2017. במכתבים אלו, שנשלחו לאחר קבלת טופס 4, בישרה החברה "בשמחה על קבלת טופס 4" וציינה כי "הליך מסירת הדירות… יחל בימים הקרובים". באופן מכריע, נכתב במפורש כי על הרוכשים לשלם את מלוא יתרת התמורה "עד שבוע לפני מועד המסירה שנקבע".
השופט גייפמן קבע כי יש לראות במכתבים אלו הודעה על "מועד מסירה משוער" חדש, אשר גוברת על לוחות הזמנים המקוריים בחוזים (30 ו-60 יום לפני המסירה). בית המשפט פסק כי מכתבים אלה מהווים למעשה ויתור של החברה על כל טענות קודמות להפרה מצד צברי. על פי ההנחיה החדשה, המועד האחרון לתשלום נקבע כשבוע לפני מועד מסירה ספציפי, שעל נציג הקבלן המבצע (חברת "מינרב") היה לתאם עם הרוכשים.
בית המשפט מצא כי בתקופה שבין שליחת המכתבים ב-4 ביולי ועד להודעת הביטול ב-27 ביולי, חברת מינרב מעולם לא יצרה קשר עם בני הזוג צברי כדי לקבוע מועד מסירה. לפיכך, המועד האחרון לתשלום כלל לא התגבש. "לאור האמור לעיל", כתב השופט בפסק הדין, "מכתב ההתראה מ-13.7.17 ומכתב הביטול מ-27.7.17 הוצאו שלא כדין ע"י מגדלי לב, ויש להורות על אכיפת ההסכמים".
השופט הוסיף והדגיש כי לא ניתן להותיר קונה במצב של אי-בהירות לגבי מועד התשלום האחרון, בייחוד כאשר מדובר בסכום גבוה הממומן על ידי משכנתא. בני הזוג צברי, שפנו לבנק הפועלים לקבלת משכנתא כבר במאי 2017, היו רשאים להסתמך על המכתבים מ-4 ביולי לצורך תכנון התשלום.
בסופו של דבר, הורה בית המשפט על אכיפת שני ההסכמים, בכפוף לכך שבני הזוג צברי ישלמו את יתרת החוב שקבע מומחה בית המשפט – 314,575 ₪ עבור דירה 631 ו-3,807,684 ₪ עבור דירה 642 – בתוך 60 יום ממתן פסק הדין, בתוספת הפרשי הצמדה למדד מיום הודעת הביטול. כמו כן, הורה בית המשפט למגדלי לב לחתום על מסמכי המשכנתא במידת הצורך , וחייב אותה לשלם לבני הזוג הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 60,000 ₪.
ת"א 59001-05-20
