פשרת ענק: קבוצת דלק תפצה משקיעים בכ-27 מיליון שקל בגין דיווחים מטעים
בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר הסדר פשרה בתביעה ייצוגית, שטענה כי החברה הסתירה מידע מהותי על שעבודים והלוואות, מה שהוביל לצניחת המניה במרץ 2020. השופט אריאל צימרמן קבע כי ההסדר "ראוי, הוגן וסביר" ומעניק פיצוי מהיר ומשמעותי לחברי הקבוצה, תוך שהוא דוחה התנגדויות להסדר.
בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, בשבתו כבית משפט לעניינים כלכליים, נתן תוקף של פסק דין להסדר פשרה תקדימי בתובענה ייצוגית שהוגשה נגד קבוצת דלק ונושאי משרה בכירים בה. פסק הדין, שניתן ב-10 באפריל 2025 על ידי השופט אריאל צימרמן, מביא לסיומה סאגה משפטית שהחלה בעקבות קריסת מניית החברה עם פרוץ משבר הקורונה. במסגרת הפשרה, תשלם קבוצת דלק פיצוי בסך של כ-27 מיליון שקלים (7.27 מיליון דולר) לקבוצת המשקיעים שניזוקו, לטענתם, ממידע חסר ומטעה בדיווחי החברה.
תחילתה של הפרשה ב-23 במרץ 2020, יום דרמטי עבור המשקיעים בקבוצת דלק. בשעות הבוקר פרסמה החברה דיווח מיידי שחשף, לטענת התובעים, שלושה פרטי מידע מהותיים שלא דווחו קודם לכן. המידע נגע להיקף השעבודים על נכסי החברה, תניות פירעון מיידי בהסכמי הלוואה מורכבים ופרטים על בטוחות שניתנו לבנקים זרים. התגובה בשוק הייתה מיידית וחריפה: עם פתיחת המסחר צנחה המניה ב-18%, ועד לסוף היום השלימה נפילה של כ-40%, בין היתר לאחר שחברת מידרוג הורידה את דירוג האשראי של החברה באופן דרמטי.
בעקבות האירועים, הגיש מר מרדכי גבריאלי, בעל מניות בחברה, בקשה לאישור תובענה ייצוגית. הבקשה, שהוגשה נגד החברה ושורה של נושאי משרה בהווה ובעבר, טענה כי החברה הפרה את חובות הדיווח שלה. לטענת התובע, המידע שנחשף ב-23 במרץ היה צריך להיות מדווח לציבור המשקיעים חודשים קודם לכן, ואי-גילויו גרם לכך שהמניה נסחרה במחיר "מנופח", מה שהוביל לנזקים כבדים למשקיעים שרכשו את המניות בתקופה זו.
לאחר דיונים ממושכים, אישרה השופטת רות רונן בנובמבר 2022 את ניהול התביעה כייצוגית, אך הגבילה באופן משמעותי את תקופת התביעה. בעוד שהתובע ביקש להגדיר את "תקופת ההטעיה" על פני כארבעה חודשים, מנובמבר 2019, קבעה השופטת כי התקופה הרלוונטית היא שמונה ימים בלבד, מ-15 במרץ 2020 ועד ל-23 במרץ 2020. החלטה זו הדגישה את הסיכון המשפטי הגדול שעמד בפני התובעים, שכן השאלה המרכזית הייתה מתי בדיוק המידע הפך ל"מהותי" וחייב דיווח – סוגיה משפטית מורכבת וקשה להוכחה.
עם העברת התיק לשופט אריאל צימרמן, פנו הצדדים להליך גישור מורכב בפני פרופ' שרון חנס, מומחה בעל שם בתחום דיני התאגידים. לאחר משא ומתן ממושך, הציג המגשר מתווה פשרה שכלל פיצוי בסך 27 מיליון שקלים לחברי הקבוצה. בנוסף, הומלץ על תשלום גמול בסך 300,000 שקלים לתובע המייצג ושכר טרחה בסך 4.3 מיליון שקלים לבאי כוחו.
בפסק דין מנומק ומפורט, אישר השופט צימרמן את הסדר הפשרה במלואו. הוא קבע כי ההסדר הוא "ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה". השופט הדגיש את היתרון המשמעותי למשקיעים בקבלת פיצוי ודאי ומהיר, וזאת אל מול הסיכון הגבוה שהתביעה הייתה נדחית בסופו של הליך ארוך ויקר. "נכונות המשיבים לקניית סיכונים מצדם… באה לידי ביטוי בהסכמה לתשלום פיצוי בהיקף משמעותי אך ראוי, ואותה יש למנף בדרך של אישור ההסכמה", כתב השופט.
השופט צימרמן דחה את כל ההתנגדויות שהוגשו להסדר, בין היתר טענות בדבר היקף הקבוצה המיוצגת ואופן חישוב הנזק, וקבע כי הן נטולות בסיס משפטי ומקצועי. הוא אף מתח ביקורת על סגנון ההתנגדות וקבע כי בית המשפט מבצע את עבודת הפיקוח על הסדרי פשרה באופן יסודי, גם ללא הערות חיצוניות. בנוסף, השופט בחן בקפידה את סוגיית שכר הטרחה וההוצאות, אישר את הסכומים המומלצים כשכר טרחה וגמול, אך הורה על תיקון בסעיף החזר ההוצאות. הוא דרש הצגת אסמכתאות להוצאות, והורה כי היתרה, בסך של למעלה מ-200,000 שקלים, תועבר לקופת הפיצויים לטובת כלל חברי הקבוצה.
ת"צ 13382-04-20
