האחים פולק חויבו להשיב הלוואה של מעל 2 מיליון ש"ח; השופטת: "גרסאות לא עקביות ואף סותרות"
בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל את תביעתו של איש העסקים גבריאל ביו וקבע כי האחים יחזקאל ואפרים פולק ישיבו לו יחד ולחוד סכום של 2,117,000 ש"ח בגין הלוואות שנטלו ולא החזירו. השופטת טל לוי-מיכאלי מתחה ביקורת חריפה על מהימנותם של האחים, ובמיוחד על יחזקאל פולק, וציינה כי גרסאותיו המשתנות והסתירות בעדותו הובילו לדחיית הגנתו כמעט במלואה.
פסק דין חריף ונוקב ניתן ב-10 במרץ 2025 בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו על ידי כבוד השופטת טל לוי-מיכאלי, אשר קיבלה את עיקר תביעתו הכספית של איש העסקים גבריאל ביו וחברה בבעלותו, ג.ב. מרקטק בע"מ, נגד האחים יחזקאל ואפרים פולק. בית המשפט חייב את האחים, ביחד ולחוד, להשיב לתובעים סכום קרן של 2,117,000 ש"ח, בתוספת ריבית שנתית של 6% מנובמבר 2020 ועד למועד התשלום בפועל. בנוסף, חויבו הנתבעים בהוצאות משפט בסך 200,000 ש"ח.
התביעה, שהוגשה במקור על סך של 2,527,077 ש"ח, נסובה סביב שלושה הסכמי הלוואה. שני ההסכמים המרכזיים, מתאריך 17 בנובמבר 2019, היו על סך 2 מיליון ש"ח ו-117,000 ש"ח. על הסכמים אלו התנוססה חתימתו של יחזקאל פולק בלבד, אך שמם של שני האחים צוין בהם כ"לווה". התובעים טענו כי הכספים ניתנו לבקשת שני האחים, כאשר אפרים, שהיה באותה עת בהליכי פשיטת רגל, נזקק לכספים כדי לממן הסדר נושים ולרכוש דירות עבור נכדותיו, ולכן הוסכם כי רק אחיו יחזקאל יחתום רשמית על המסמכים.
הכספים, בסך כולל של 2,117,000 ש"ח, אכן הועברו בהתאם להוראות האחים לגורמים שונים. בין היתר, הועבר סכום של 700,000 ש"ח לעורך דין שייצג את אחד מנושיו של אפרים , וסכומים נוספים הועברו למוכרי דירות שרכשו נכדותיו של אפרים. כחודשיים לאחר מכן, בינואר 2020, חתם יחזקאל על מסמך נוסף שכותרתו "אישור קבלת כספים", המפרט את העברות הכספים ומאשר כי אלו בוצעו בהתאם להנחיות הלווים ולשביעות רצונם.
מנגד, האחים פולק כפרו בחבותם והציגו קווי הגנה משתנים וסותרים. יחזקאל פולק, בן ה-80, טען בשלבים שונים של ההליך טענות הפוכות לחלוטין. תחילה טען כי חתימותיו על ההסכמים הושגו במרמה על ידי התובע, שניצל את אמונו, גילו ומצבו הבריאותי והחתימו על מסמכים שתכנם לא היה ידוע לו. בהמשך, שינה את גרסתו באופן דרמטי וטען כי כלל לא חתם על המסמכים וכי מדובר בזיוף.
השופטת לוי-מיכאלי דחתה את טענותיו של יחזקאל מכל וכל. היא ציינה כי "טענותיו העובדתיות הסותרות של יחזקאל… לא מאפשרות לבסס על גרסתו ממצא לטובתו". בית המשפט קבע כי גם אם יחזקאל הוחתם בחופזה, הרי שחתימתו המאוחרת על מסמך אישור קבלת הכספים, וכן אזכור ההלוואות בהסכם שלישי שנחתם באוגוסט 2020, מאשררים את התחייבויותיו.
השופטת התרשמה כי יחזקאל הוא "אדם מתוחכם ומניפולטיבי אשר בלבול או חוסר זהירות אינם מאפיינים את דרך הילוכו" , וכי עדותו בבית המשפט הייתה רצופה סתירות, התחמקויות ותוקפנות. עוד צוין בפסק הדין כי ליחזקאל עבר פלילי הכולל הרשעות בשוחד ובניסיון לחמוק מהליכים משפטיים באמצעות חוות דעת פסיכיאטריות מפוברקות.
אחיו, אפרים פולק, הציג גרסה שונה. הוא לא הכחיש את קבלת הכספים, אך טען כי לא היו אלה כספי הלוואה. לטענתו, הכספים שקיבל היו חלק מתמורה של 3 מיליון ש"ח שהיה זכאי לה מהתובע, וזאת על בסיס הסכמה בעל פה ביניהם במסגרת עסקה אחרת למכירת נכס ברחוב אלנבי 70 בתל אביב.
גם גרסה זו נדחתה על ידי בית המשפט, אשר מצא אותה בלתי סבירה ובלתי נתמכת בראיות. השופטת תהתה מדוע שאפרים יזדקק לתובע כ"צינור" להעברת כספים המגיעים לו, ומדוע הסכים לקבל סכום הנמוך בכ-883,000 ש"ח ממה שלכאורה היה זכאי לו. יתרה מכך, העד המרכזי שהביא אפרים לתמיכה בגרסתו, מר צורי סעדה, מנכ"ל החברה שרכשה את הנכס באלנבי, הפריך לחלוטין את טענותיו. סעדה העיד כי לא נאמר לו מעולם שהכספים מיועדים לאפרים, וכי מבחינתו כל התשלום הועבר לתובע.
לצד קבלת התביעה המרכזית, דחה בית המשפט את התביעה בגין הסכם ההלוואה השלישי, שנחתם באוגוסט 2020 בין התובע ליחזקאל בלבד, על סך נתבע של 410,077 ש"ח. השופטת קבעה כי התובע לא עמד בנטל הראיה להוכיח כי הכספים אכן הועברו ליחזקאל מכוח הסכם זה, וזאת בהיעדר אסמכתאות בנקאיות או ראיות מספקות אחרות.
ת"א 52622-06-21
