ביהמ"ש קבע: חברת נדל"ן תחויב במס על ריבית מהלוואות לקבוצת אלדד פרי, למרות שקרסה
בית המשפט המחוזי דחה את טענת חברת "נכסי עמיגב" כי הייתה רשאית להימנע מדיווח על הכנסות ריבית בשנים 2015-2017 מהלוואות שנתנה לקבוצת הנדל"ן שקרסה. עם זאת, הערעור התקבל חלקית לגבי שנת 2018, והוטל ספק בטענת החברה כי סימני האזהרה המוקדמים הצדיקו אי-דיווח. "החששות לגורל הכספים", קבע השופט, "הם במידה רבה חכמה לאחר מעשה".
בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, בפסק דין שניתן ביום 11 במרץ 2025, דחה ברובו ערעור מס שהגישה חברת "נכסי עמיגב בע"מ" וקבע כי עליה לשלם מס על הכנסות ריבית שנצברה בשנים 2015, 2016 ו-2017 מהלוואות שהעניקה לקבוצת הנדל"ן של אלדד פרי, למרות שזו קרסה לבסוף. השופט ה' קירש מתח ביקורת על התנהלות החברה, שטענה כי צפתה את הקריסה מראש אך המשיכה להעניק הלוואות נוספות לקבוצה, וקבע כי החששות שהציגה הם "במידה רבה חכמה לאחר מעשה". עם זאת, בית המשפט קיבל את עמדת החברה חלקית לגבי שנת 2018, וביטל את חיוב המס בגין ריבית צבורה לשנה זו, כמו גם את קנס הגרעון שהוטל עליה.
הסוגיה המרכזית בערעור הייתה האם חברת נכסי עמיגב, המדווחת על הכנסותיה על בסיס מצטבר, הייתה רשאית להימנע מדיווח על הכנסות ריבית מהלוואות שהעניקה לשתי חברות בקבוצת אלדד פרי, עוד לפני שהקבוצה הגיעה לחדלות פירעון רשמית בשנת 2020. החברה, בניהולו של בועז עדיני, החלה לממן מיזמי נדל"ן של קבוצת פרי החל משנת 2012. ההלוואה המרכזית, "הלוואת יזרעאל", ניתנה החל משנת 2013 למימון פרויקט בנייה בעפולה.
לטענת החברה, כבר בשנת 2015 היא זיהתה "סימנים מדאיגים ומחשידים" שהצביעו על קשיים כלכליים בקבוצת פרי, ולכן החליטה להפסיק לדווח על הכנסות הריבית מהלוואת יזרעאל. היא הצביעה על עיכובים בפרויקט, חשש מתביעות דיירים, ובעיות נזילות שהתגלו בחברה אחרת בקבוצה לה הלוותה כספים חברה-אחות שלה. המערערת טענה כי על פי כללי החשבונאות, נדרש "צפי" שההטבות הכלכליות יזרמו לחברה, וכי במקרה זה, ההסתברות לקבלת הריבית הייתה נמוכה מ-50%.
פקיד השומה, מנגד, טען כי בזמן אמת, בשנים 2015-2018, לא הייתה הצדקה להימנעות מרישום ההכנסות, וכי קריסת הקבוצה אירעה רק מאוחר יותר. טיעונו המרכזי היה שהתנהלותה של קבוצת עדיני סתרה את המצג של חשש ממשי. בית המשפט מצא כי למרות החששות הנטענים, קבוצת עדיני המשיכה להעניק הלוואות נוספות בסכומים משמעותיים לקבוצת פרי לאורך השנים 2016, 2017 ו-2018. בין היתר, במרץ 2018, מר עדיני וילדיו הלוו באופן אישי 15.5 מיליון ש"ח לחברה בקבוצת פרי. השופט קירש תהה מדוע החברה תמשיך ב"זריקת כסף טוב אחרי כסף רע" אם אכן צפתה את הקריסה.
השופט קירש ניתח את התנהלות המערערת וקבע כי היא לא הרימה את נטל השכנוע להוכיח כי בשנים 2015, 2016 ו-2017, היה מוצדק להימנע מרישום הכנסות הריבית. הוא ציין כי גם הדוחות הכספיים של החברה לא תמכו בגרסתה; ההסבר שניתן בדוחות לאי-רישום הריבית לא הזכיר חשש מקריסת קבוצת פרי, אלא התמקד בכך שהפרויקט טרם הסתיים ואין ודאות שיסתיים ברווח – נימוק שהשופט מצא כלא מדויק.
עם זאת, פסק הדין הכיר בכך שבמהלך שנת 2019 חל "שינוי נסיבות" ו"תפנית באירועים" שהצדיקו, מאותה נקודה ואילך, אי-הכרה בריבית צבורה. בין האירועים הללו מנה השופט את חילול השיקים של קבוצת פרי, כולל שיקים שנמסרו למערערת עצמה החל מאוגוסט 2019, והחלטתה של נכסי עמיגב, בסוף אוגוסט 2019, לממש לראשונה בטוחה שהייתה בידיה – "כתב הוראות בלתי חוזר" לבנק המלווה. מכיוון שהדוחות הכספיים לשנת 2018 אושרו רק בנובמבר 2019, לאחר אירועים אלו, קבע השופט כי יהיה זה "נכון וצודק" שלא לחייב את החברה במס על הריבית הצבורה לשנת 2018.
לבסוף, התייחס השופט לקנס הגרעון שהוטל על החברה. הוא קבע כי לאור התוצאה המעורבת, והעובדה שבסופו של דבר קבוצת פרי אכן קרסה וסכומים ניכרים לא הושבו למערערת, יש לקבוע כי החברה לא "התרשלה" בעריכת דוחותיה, וביטל את הקנס.
ע"מ 21237-03-22
