הסד
ניצחון לצרכנים: ביהמ"ש אישר פשרה ייצוגית נגד ישראכרט והורה להפסיק הנפקת כרטיסי אשראי אוטומטית
הסדר הפשרה, שאושר לאחר התערבות היועץ המשפטי לממשלה, יחייב את ישראכרט לפצות מאות אלפי שקלים ללקוחות שחויבו בעמלה שלא לצורך, וחשוב מכך – לשנות את הנוהל במסגרתו לקוחות שדיווחו על אובדן או גניבת כרטיס חויבו אוטומטית בהנפקת כרטיס חלופי בתשלום.
בפסק דין חשוב שניתן ב-21 בפברואר 2025, אישרה שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, סגנית הנשיא רחל ברקאי, הסדר פשרה בתובענה ייצוגית שהוגשה נגד חברת ישראכרט ובנק הפועלים. פסק הדין עוסק בפרקטיקה שגרמה תסכול ללקוחות רבים: חיוב אוטומטי בעמלת הנפקת כרטיס אשראי חלופי בעקבות דיווח על אובדן או גניבה בערוצים הדיגיטליים (אתר אינטרנט או אפליקציה), מבלי לתת ללקוח אפשרות ברורה לבטל את הכרטיס בלבד, ללא הנפקת תחליף.
ההליך המשפטי החל ב-13 ביולי 2023, כאשר בני הזוג מרק וללי פייסחוב הגישו בקשה לאישור תובענה ייצוגית. בבסיס התביעה עמדה הטענה כי ישראכרט ובנק הפועלים מטעות את לקוחותיהן וגורמות להם לחשוב כי לא ניתן לבטל כרטיס שאבד מבלי להזמין כרטיס חדש תמורת תשלום. עוד נטען כי החברות כופות על הלקוחות שירות שאינם חפצים בו, ומתנות את שירות ביטול הכרטיס (הכרחי במקרה של אובדן או גניבה) ברכישת שירות אחר – הנפקת כרטיס חלופי. התובעים טענו למספר עילות משפטיות, ביניהן הפרת חובות חקוקות, הפרת חוק הבנקאות, עשיית עושר ולא במשפט ועוד.
לאחר הגשת הבקשה, ובהמלצת בית המשפט, ניהלו הצדדים משא ומתן אינטנסיבי שהוביל להסדר פשרה. ההסדר שהושג מורכב משני רכיבים מרכזיים: פיצוי לחברי הקבוצה והסדרה עתידית של הנוהל.
במסגרת הפיצוי, ישראכרט התחייבה להשיב סכום כולל של 306,321 ש"ח. הפיצוי יינתן לחברי הקבוצה שהודיעו על אובדן או גניבת כרטיס בערוצים הישירים, חויבו בעמלת הנפקה, וביטלו את הכרטיס החדש בתוך 90 ימים – מהלך המעיד כי מלכתחילה לא היו מעוניינים בו. לקוחות פעילים של ישראכרט, בסכום כולל של 223,654 ש"ח, יקבלו זיכוי ישירות לחשבונם. סכום נוסף של 82,667 ש"ח, המיועד ללקוחות שכבר אינם לקוחות החברה, יועבר לקרן ייעודית לתובענות ייצוגיות, בשל הקושי באיתורם והסכום הנמוך יחסית לכל אחד.
אולם, החלק המשמעותי יותר של ההסדר הוא ההסדרה העתידית, אשר עברה שינוי מהותי בעקבות התערבות היועץ המשפטי לממשלה. במקור, הצדדים הסכימו כי ישראכרט תוסיף הבהרה באפליקציה ובאתר, לפיה לקוח המעוניין לבטל כרטיס ללא הנפקת חלופי יוכל לעשות זאת באמצעות פנייה טלפונית למוקד. בנוסף, רק לקוחות שלכרטיסם אין התחייבויות עתידיות (כמו הוראות קבע או עסקאות בתשלומים) יוכלו לבטל את הכרטיס ישירות בערוצים הדיגיטליים.
עמדת היועץ המשפטי לממשלה, שהוגשה באמצעות גורמים מקצועיים בבנק ישראל ובמשרד המשפטים, התנגדה להבחנה זו. לטענתם, אין הצדקה להבדיל בין סוגי הלקוחות ויש לאפשר לכולם, גם לבעלי התחייבויות עתידיות, לבטל את הכרטיס באופן דיגיטלי. עמדה זו נשענה, בין היתר, על הנחיה חדשה של המפקח על הבנקים בנושא.
השופטת ברקאי קיבלה את עמדת היועמ"ש במלואה. היא קבעה כי ההבחנה בין הלקוחות אינה רלוונטית עוד, וכי ניתן למצוא פתרונות טכנולוגיים (כמו שליחת מסרון התראה) כדי להסביר ללקוח את משמעות ביטול כרטיס עם התחייבויות עתידיות. לפיכך, הורתה השופטת לישראכרט לאפשר לכלל לקוחותיה לבצע את פעולת הביטול באופן מקוון, ללא קשר לקיום חיובים עתידיים, וחייבה את החברה להתאים את מערכותיה לכך בתוך 45 ימים.
סוגיה נוספת שעלתה הייתה גובה הגמול לתובעים ושכר הטרחה לעורך דינם. היועמ"ש טען כי הסכום המבוקש – 33,258 ש"ח גמול לתובעים ו-141,345 ש"ח שכר טרחה לעו"ד אבן (בתוספת מע"מ) – מהווה כ-57% מסכום הפיצוי הכספי, שיעור חריג וגבוה מהמקובל בפסיקה. השופטת דחתה טענה זו ואישרה את הסכומים המבוקשים. בנימוקיה, קבעה כי לא ניתן להתעלם מהשווי הכלכלי המשמעותי של ההסדרה העתידית, המהווה נדבך מרכזי בהסדר ומעניקה תועלת לכלל ציבור הלקוחות. עוד ציינה כי הגמול ושכר הטרחה אינם באים על חשבון הפיצוי לחברי הקבוצה, אשר מקבלים השבה מלאה של העמלה שנגבתה מהם.
ת"צ 31181-07-23
