פסק דין קובע: היזם אחראי לעיכובים בפרויקט "לב הסוהו" ביפו וישלם לקבלן
בית המשפט המחוזי דחה את תביעת המיליונים של חברת נ.ב.ע בע"מ נגד הקבלן המבצע, ריאד אספניולי בע"מ, וקבע כי מחדלי היזם, ובראשם עיכוב קריטי בהוצאת היתר בנייה לשינויים, הם שגרמו להתמשכות הפרויקט. החברה היזמית חויבה בתשלום יתרת החוב לקבלן ובהוצאות משפט משמעותיות.
בפסק דין מפורט ומנומק שניתן ב-20 בפברואר 2025, הכריעה סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, השופטת חנה פלינר, במחלוקת משפטית ארוכת שנים בין החברה היזמית נ.ב.ע בע"מ לבין חברת הקבלנות ריאד אספניולי בע"מ, בנוגע לפרויקט המגורים והמסחר "לב הסוהו" ביפו. בית המשפט דחה את רוב רובה של תביעת היזמית, שעמדה על סך של 2,500,001 ש"ח, וקיבל חלקית את התביעה שכנגד שהגיש הקבלן, תוך שהוא מטיל את האחריות המרכזית לעיכובים המשמעותיים בפרויקט על כתפי היזמית.
הסכסוך החל בפרויקט שיזמה חברת נ.ב.ע, שבבעלות היזמים אריה ועמירם בריט, להקמת מבנה מגורים ומסחר ברחוב בית אשל ביפו. לצורך ביצוע העבודות, נחתם ב-1 בפברואר 2010 הסכם עם חברת ריאד אספניולי בע"מ לביצוע הפרויקט תמורת סכום פאושלי (כולל) של 16.2 מיליון ש"ח. הפרויקט, שתוכנן להתבצע בשתי פעימות, נתקל בקשיים ועיכובים כמעט מראשיתו, מה שהוביל לחתימה על ארבע תוספות להסכם המקורי לאורך השנים.
הסכסוך הגיע לשיאו כאשר כל צד האשים את משנהו באחריות לעיכובים ולנזקים הכספיים שנגרמו. היזמית, חברת נ.ב.ע, טענה כי הקבלן התנהל בחוסר מקצועיות, לא העסיק מספיק כוח אדם, ביצע עבודה לקויה וחרג באופן משמעותי מלוחות הזמנים. על בסיס טענות אלו, הגישה תביעה בסך למעלה מ-2.5 מיליון ש"ח, שכללה דרישה לפיצוי מוסכם, פיצוי על נזקי תדמית, החזר תשלומים ששולמו לכאורה ביתר וכיסוי עלויות תיקון ליקויים.
מנגד, חברת הקבלנות ריאד אספניולי הגישה תביעה שכנגד בסך של כ-1.76 מיליון ש"ח. לטענתה, העיכובים נבעו באופן מובהק ממחדלי היזמית, ובראשם שינויים תכופים בתוכניות שהצריכו הוצאת היתר בנייה לשינויים – היתר שהתקבל באיחור ניכר של 15 חודשים לאחר מועד המסירה החוזי המעודכן.
נקודת המפנה בהליך הייתה מינויו של המהנדס צבי ציקליק כמומחה מטעם בית המשפט. בחוות דעתו המקיפה קבע המומחה באופן חד משמעי כי בעוד שלשני הצדדים היו תרומות להתמשכות הפרויקט, העיכוב המרכזי והקריטי ביותר נבע ממחדלי היזמית. המומחה ציין כי "העיכוב המשמעותי ביותר שמנע קבלת טופס 4 לאכלוס קודם לכן נבע מהעובדה שהיתר הבניה לשינויים במבנה אושר רק ביום 29.3.16". הוא קבע כי כל שאר העיכובים הנטענים "מתגמדים" בצל העיכוב המרכזי שהיה באחריות היזם. על בסיס קביעה זו, המליץ המומחה לדחות את תביעת היזמית לפיצוי בגין איחורים ולקבל את עיקר תביעתו הכספית של הקבלן.
השופטת פלינר אימצה את מסקנות המומחה במלואן וקבעה כי הן מבוססות, מקצועיות ומשתלבות במארג הראיות הכולל. בפסק הדין נמתחה ביקורת על התנהלות היזמים, והשופטת ציינה את התרשמותה השלילית מעדותו של אריה בריט, אשר "טופל את האשמה בעיכובים" על כל גורם אפשרי – מקבלנים קודמים ועד למפקח הפרויקט – למעט על היזמים עצמם. עוד צוין כי היזמית נמנעה מלהביא לעדות עדי מפתח, כמו המנהל המיוחד שמונה לפרויקט, מה שחיזק את גרסת הקבלן.
במישור הכספי, בית המשפט דחה את טענות היזמית להחזר תשלומים ששולמו ביתר, לרבות טענה להפחתת התמורה בשל הקטנת שטח הבנייה, וקבע כי מאחר שמדובר בחוזה פאושלי, שינוי כזה אינו מזכה בהפחתה אוטומטית ללא הסכמה מפורשת. מנגד, קיבלה השופטת את תביעת הקבלן לתשלום יתרת החשבון הסופי, בסך 780,558 ש"ח (לאחר ניכוי סכום ששולם על ידי כונס הנכסים). עם זאת, נדחתה דרישת הקבלן לפיצוי בגין הפסדי רווח ותקורות, בנימוק שלא הוצגו ראיות מספקות לכימות נזקים אלו.
בסופו של דבר, לאחר קיזוז סכומים זניחים שנפסקו לטובת היזמית בגין ליקויים ועבודות שלא בוצעו (בסך כולל של 205,500 ש"ח), חויבה חברת נ.ב.ע בע"מ לשלם לריאד אספניולי בע"מ את יתרת הסכום. בנוסף, חויבה היזמית לשאת בחלק הארי של הוצאות המשפט, לרבות החזר אגרה יחסי ושכר טרחת עורך דין בסך 150,000 ש"ח.
ת"א 18366-04-18
