מצג שווא קריטי: רשת בתי קפה תחזיר לזכיין מעל מיליון שקל
בית המשפט המחוזי קבע כי השותפות המפעילה של 'רוטשילד' הסתירה מהזכיין כי לא ניתן לקבל רישיון עסק לקפה בהרצליה, בשל מחסור בשירותים ומחסן. תביעתו של הזכיין לפיצוי על אובדן רווחים נדחתה
פסק דין חריף שניתן בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו קובע כי רשת בתי הקפה "לנדאו רזניאלי" (שותפות בתי קפה רוטשילד) ובעליה ישיבו סכום של למעלה ממיליון שקלים לזכיין שרכש ממנה את הסניף הראשון של הרשת בהרצליה, לאחר שהתברר כי הציגו לו מצג שווא בנוגע לאפשרות לקבל רישיון עסק למקום. בפסק הדין, שניתן ביום 7 בינואר 2025 על ידי השופט הבכיר יהושע גייפמן, נקבע כי הזכיין ביטל את הסכמי הזכיינות והמכירה כדין, לאחר שהתגלה כי הרשת הסתירה ממנו מידע מהותי שבלעדיו לא ניתן היה להפעיל את בית הקפה כחוק.
הפרשה החלה ביולי 2015, כאשר חברת "קבוצת סול.אי – השקעות ויזמות בע"מ", בבעלותו של סול אימרגרין, חתמה על שלושה הסכמים עם "לנדאו רזניאלי רשת בתי קפה – שותפות רשומה" להפעלת סניף ברחוב סוקולוב 17 בהרצליה. עבור הזכיינות, המוניטין והציוד של בית הקפה, שילם אימרגרין סכום כולל של 1,186,000 שקלים. אולם, כעבור פחות משנה, התגלתה הבעיה המרכזית שהובילה לקריסת העסקה: עיריית הרצליה סירבה להנפיק רישיון עסק חדש לבית הקפה.
הסיבה לסירוב, כפי שהעיד מנהל מחלקת רישוי עסקים בעירייה, מוטי צ'מרינסקי, הייתה היעדרם של תא שירותים נוסף ומחסן, שהיוו תנאי הכרחי לקבלת הרישיון. התברר כי הבעלים הקודמים של הרשת, אסף יעקובוב ואלי לנדוי, קיבלו בעבר רישיון עסק על בסיס הצהרה כי בית הקפה עושה שימוש בשירותים ובמחסן הממוקמים בקומה א' של הבניין, מעל בית הקפה. זכות שימוש זו, לטענתם, התבססה על הסכם שכירות בעל-פה עם הבעלים הקודמים של הקומה העליונה.
אלא שחקירת בית המשפט העלתה תמונה שונה לחלוטין. כשבעה חודשים לפני חתימת העסקה עם אימרגרין, קומה א' נמכרה לחברה חדשה בשם "ליאל פרימיום בע"מ". יתרה מכך, הבעלים החדשים חתמו על הסכם שכירות עם "קרן מכבי", ובו סעיף מפורש האוסר על כל שימוש בשטחי הקומה לטובת בית הקפה, כדי לשמור על השקט והאווירה הנדרשת למרפאה שהוקמה במקום. השופט גייפמן קבע כי יעקובוב ולנדוי, שניהלו את המשא ומתן עם אימרגרין, הציגו לו "מצג מטעה", לפיו זכות השימוש בשירותים ובמחסן היא חלק מהעסקה, בעוד שבפועל זכות כזו כלל לא הייתה קיימת במועד חתימת ההסכמים.
השופט דחה את גרסתם של בעלי הרשת וקבע כי הם הפרו את חובת תום הלב במשא ומתן. "אלמלא המצג המטעה של יעקובוב ולנדוי", נכתב בפסק הדין, "חב' סול לא הייתה נכנסת לעסקה, שנועדה לאפשר לה להפעיל בית קפה; ולא הייתה משלמת את התמורה בעסקה בסך 1,186,000 ₪". על בסיס קביעה זו, פסק בית המשפט כי הודעת הביטול ששלחה חברת סול.אי ביוני 2016 הייתה כדין.
כתוצאה מכך, חויבו הנתבעים – השותפות, החברות המקוריות שהרכיבו אותה (חב' רזניאלי וחב' לנדאו), ובעליהן אסף יעקובוב ואלי לנדוי, ביחד ולחוד – להשיב לאימרגרין את כספו. עם זאת, הסכום להשבה אינו מלא. השופט חישב כי חברת סול.אי הפעילה את בית הקפה במשך 10.5 חודשים מתוך תקופת זיכיון של 10 שנים (120 חודשים). לפיכך, נקבע כי היא זכאית להחזר של 91.25% מהסכומים ששילמה. סכום ההשבה על התמורה עצמה נקבע על 1,032,438 שקלים, ובנוסף חויבו הנתבעים להשיב 91.25% מהוצאות התיווך והשירותים המשפטיים ששולמו.
התובעים תבעו גם פיצוי בסך 2.5 מיליון שקלים בגין אובדן רווחים עתידיים, אך תביעה זו נדחתה מכל וכל. השופט ציין כי בתקופה שבה חברת סול.אי הפעילה את בית הקפה היא לא הציגה רווחים, אלא הפסדים. כמו כן, צוין כי אימרגרין היה בן 25 וחסר ניסיון משמעותי בניהול בתי קפה בעת כניסתו לעסקה, גורם שהשפיע על יכולתו לייצר רווחים.
מנגד, גם התביעה שכנגד שהגישה רשת בתי הקפה, באמצעות עורכי הדין גבי שמואלי וחיים זיכרמן, נדחתה ברובה. תביעותיה המרכזיות לפיצויי קיום, תשלום יתרת התמורה ותמלוגים עתידיים נדחו כולן לאור הקביעה כי ההסכם בוטל כדין על ידי הזכיין. עם זאת, בית המשפט קיבל חלקים קטנים מהתביעה שכנגד, וחייב את חברת סול.אי לשלם לרשת חובות בגין דמי שכירות (192,100 ₪), ארנונה (47,515 ₪) ותמלוגים לתקופה שקדמה לביטול ההסכם (24,515 ₪).
התביעה נגד יתר הנתבעים, ובהם חברת אלבטרוס שרכשה חלק בשותפות במועד מאוחר יותר, וכן חברת התיווך ועורך הדין אמג'ד עאסי נדחתה.
ת"א 13203-10-16
